אחרי שחיסלה שתי קערות של מרק צנוניות עשיר וקרמי, אתנה הניחה את הכף ואמרה ברצינות, "אמא, אבא, אני מכירה כמה רופאים מהשורה הראשונה. ברגע שתחליטו על תאריך, תודיעו לי, ואני אסדר רכב שיאסוף אותם. אני גם אבקש מחבר שלי שהוא רופא שיעיף מבט." "ואל תדאגו לגבי העלויות. בית החולים מאפשר לנו לדחות תשלומים לחמש או עשר שנים." ווסלי וקלייר החליפו מבטים, מופתעים ושמחים כאחד. "תודה רבה לך, אתנה. את ממש ברכה למשפחה