כשאתנה ראתה את אביה בטלפון, היא הניחה אצבע על שפתיה, וסימנה לכולם לא לברך אותה. אחר כך סגרה בעדינות את הדלת מאחוריה והחליפה לנעלי בית. מריה הזדרזה להזיז עבורה שרפרף והגישה לה קערת דייסת שיבולת שועל. "אתנה, בואי לאכול איתנו." אתנה הנהנה וישבה ליד השולחן, אוכלת את הדייסה שלה תוך כדי האזנה לאביה מדבר בטלפון עם אחיה. מעבר לקו, קול בוגר ויציב דיבר בתקיפות, "תקנו את זה! אנחנו חייבים לקנות את זה. אתם לא