לואי ניגש ופתח את דלת המכונית. "ברוכה הבאה, מיס מריה."
מריה קפצה מהמכונית, קורנת. "אמא, אבא, ארתור, ג'וזי ואתנה – כולכם באמת כאן! כל כך דאגתי שאולי עליתי על רכב מפוקפק וניסו לרמות אותי."
היא שפשפה את אפה במבוכה והוסיפה, "אבל אז חשבתי, מי יטרח לרמות מישהי כמוני? אני מניחה שפשוט חשבתי יותר מדי."
ארתור הרים גבה. "לא אמרת שאת לא יכולה לקבל חופש הלילה? איך הצלחת להגיע לכאן?"
מריה ירתה מבט אסיר תודה בלו
















