אולם, איש לא נראה באופק. יותר מעשרה גברים בחליפות התפצלו. חלקם נכנסו לבית לחפש, בעוד שאחרים חיפשו בחצר. הבחורה שאחראית על השידור החי אמרה, "בואו נסתכל בתוך הבית." עיני כולם עקבו אחר המצלמה, מחשש שיחמיצו את הרמז המרכזי. בסוף השורה השנייה בצד ימין של הבמה, איש מרכיב משקפיים שיחק עם מצית בידו. עיניו היו נעוצות במתיו. והוא חייך בניצחון. 'מתיו בטח חושב שהוא מאוד חשאי', חשב. למעשה, אחר הצהריים הזה, הוא