"אין תענוג בלי כאב, ארנבת," לחש פרד. "תזכרי, אנחנו אוהבים סבל. זה מה שמזין אותנו. משהו שנותן לנו שמחה." בזמן שדיבר, בלו הגביר את הדחיפות שלו, לא נותן לי לנשום. אפילו לא לרגע. זה כואב לעזאזל. "בבקשה," יללתי, מתחננת עם העיניים שלי. קיוויתי שהם לפחות יתנו לי דקה להתרגל לזה, להכל. "פאק!" צעקתי כשזין שלו ליטף חלק מסוים בגוף שלי. דפנות פי הטבעת שלי נסגרו בחוזקה על הזין שלו. ולראשונה, מאז שהם לקחו את הבת