הלכתי הלוך ושוב בחדר אחרי שהם עזבו, מנסה להבין איך לברוח מהחדר הזה. ידעתי בוודאות שאם לא אחשוב על תוכנית, לא אוכל לעזוב את הבית הזה. נאנחתי בכבדות ונפלתי על המיטה כדי לתת לרגליים שלי לנוח לפני שאחזור לצעוד. לא היה קל לחשוב על דרך לברוח כשידעתי שאין לי דרך. לבסוף, החלטתי וניגשתי לדלת. "אני רוצה לצאת!" צעקתי תוך כדי שאני דופקת עליה, בידיעה שהם יכולים לשמוע. לקח להם רק כמה שניות לפתוח את הדלת מבחוץ.