בֶּלָה "מה התקדם עם המשימה שלך?" שאל הבמאי, ישר לעניין בלי להתפתל. הוא שילב את אצבעותיו, מבטו ננעץ בפני. בלעתי רוק, לוחצת את אצבעותיי. הרגשתי את מבטו עלי והפחד שיתק אותי. "... טוב." "טוב?" הוא הרים גבה. "מה גילית עליהם עד כה? מתי תערכי איתם ראיון?" הטון שלו היה רגיל, אבל לבי המסכן חשב שהוא צועק עלי. בלעתי רוק. זה היה כמו לשבת על כיסא חשמלי. גרוני היה יבש, וכפות ידי היו מיוזעות. זיעה חמה זלגה במורד