כשהגענו לבית, עצרנו, מחליפים מבטים. הבניין היה דומה לבתי הכלא בבית. מי שהקים את המבנה היה יכול להיות פסיכופת או מתגעגע הביתה. אבל קנדרה לא נפל לאף אחד מהם. הוא היה סתם איש זאב מר, מונע על ידי הרצון שלו לנקום את מות אביו.
פרד הוביל, ואני הלכתי אחריו מקרוב, מביט לאחור, כשצעדנו עמוק יותר לתוך הבית. האולם היה מואר באור עמום, אבל עדיין יכולנו לעשות את דרכנו דרכו כאילו הייתה נורה מעל הראש.
עקבנו אחרי הר
















