בכך שהם נתנו לי לחזור לעבודה, הם התכוונו שהם עוקבים אחריי למשרד. הייתי צריכה לדעת שזה המצב, כי לא היה סיכוי שגברים דביקים כמוהם יתנו לי לחזור לבד מרצונם. למרות שהפסקתי לפחד מהם, ידעתי שהם עדיין חושבים שאברח מהם, ומכאן ההחלטה שלהם. "ילדה!" כריס רצה לתוך המשרד שלי, בלי לטרוח לדפוק. "איפה לעזאזל היית?" היא צעקה בהאשמה כשניגשה אליי. "את יודעת כמה דאגתי? הלכתי לבית שלך שלוש פעמים, אבל לא היית בבית. אפי