"אתה לא תיקח אותנו לסיור?" שאל בלו, מביט למעלה כשהניח את הבקבוק החצי ריק חזרה על השולחן. בלעתי רוק, מביטה לכל מקום מלבד אליהם. לא ידעתי איך להגיב למילים שלו. "אני... זה..." "למה את עצבנית, בלה? את לא רוצה אותנו בבית שלך?" הוא שאל, פניו מתקמטות בזעף. "זה לא..." נענעתי בראשי, מביטה עליהם. "אני... זה פשוט... הדירה שלי קטנה בהשוואה לשלכם. אין כאן שום דבר מעניין. אני חוששת שאני עלולה לשעמם אתכם עם זה,"