בֶּלָה הייתי באמצע לעבור על הרשימות שלי כששמעתי את הַזְּמַזֵּם שלי. מבולבלת, ניגשתי אליו, ליבי הולם בחוזקה בחזי. לא הבנתי למה הרגשתי ככה. זה יכול להיות בגלל המבטים שקיבלתי מאחוריי כשנכנסתי לבניין שלי לפני שעה. הרגשתי שמישהו צופה בי, אבל כשפניתי, לא ראיתי אף אחד. איש האבטחה היה היחיד, והוא לא הסתכל עליי. הוא היה עסוק בטלפון שלו. צעדתי לעבר הדלת, כועסת על ההחלטה שלי לא להתקין עינית. אצטרך לטפל בזה מ