בֶּלָה אני לא זוכרת מתי נרדמתי, אבל כשהתעוררתי, הרגשתי אחרת. קלה. מוזרה. הגוף שלי הרגיש כאילו הוא לא שלי. הייתי צריכה לשבת בשקט לרגע לפני שנזכרתי איפה אני ולמה אני נמצאת במקום הזה ולא בבית שלי. "שיזדיין הבן זונה הזה," נהמתי בקול צרוד. הגרון שלי כאב מכל הצעקות, וידעתי שאשלם על זה ביוקר מחר. נאנחת, עצמתי את עיניי ונשענתי לאחור בכיסא, חושבת איך לצאת מהמצב הזה. לא חשבתי על התרופה במערכת שלי. נראה שהדב