כָּכָה זֶה לֹא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת. פְרֶד וַאֲנִי תִּכְנַנּוּ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְהִשָּׁאֵר אִתָּנוּ אַחֲרֵי פְּגִיעַת הַחוֹזֶה. הִכְנַסְתִּי אֶת כָּל מָה שֶׁאֲנִי אֹמַר לָהּ מוּכָן, אֲבָל כְּשֶׁהִיא אָמְרָה אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה, אִבַּדְתִּי אֶת זֶה. זֶה נִרְאָה כְּאִלּוּ הַשֵּׁד שֶׁנִּסִּיתִי לְהַדְחִיק שָׁבוּעוֹת סוֹף סוֹף יָצָא מִן הַכְּלוּב. לֹא יָכֹלְתִּי אֲפִלּוּ לִשְׁלוֹט בַּדֶּרֶךְ
















