פתחתי את הדלת ודרכתי פנימה, סגרתי אותה מאחורי. מצחי נרטב מזיעה כשצעדתי עמוק יותר לתוך החדר. האחים ישבו על המיטה, צופים בי. הם מתחו את פניהם למסכה חסרת הבעה, נעצו בי מבטים ריקים. לא הייתה לי דרך לדעת מה מתחולל במוחם באותו רגע. עמדתי מולם, מושכת בעצבנות את שמלתי. השתיקה נמשכה, ואף אחד מהם לא אמר מילה. עיניי נדדו אל בלו לפני שגלשו אל פרד. האח הפטפטן לא העיר הערות ארסיות כשצפה בי. השתוקקתי לשמוע אותו