בֶּלָה "למה את לא אוכלת איתנו צהריים היום?" שאל בלו כשהוא ניגש אלי ועמד מאחורי. הוא לא נגע בי, אבל הרגשתי בנוכחותו, כמו שמיכה כבדה מאחורי. "התגעגענו לאכול איתך בחוץ." "אני מצטערת, אני לא יכולה." הסתובבתי אליו. "למה שלא נאכל צהריים ביחד מחר? אני אהיה פנויה אז." חייכתי אליו. "למה לא היום? לאן את הולכת?" פרד ניגש לעמוד ליד בלו. "לא אכלנו צהריים ביחד מאז שחזרת למשרד. למה את לא יכולה לפנות קצת זמן בשבי