כָּחוֹל לֹא חִשַּׁבְתִּי שֶׁהָאַרְנֶבֶת שֶׁלָּנוּ תִּרְאֶה אֶת הַזְּאֵב שֶׁלִּי. זֶה הָיָה בִּלְתִּי צָפוּי, אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁלוֹט בָּזֶה, לֹא כְּשֶׁהַחַיָּה הַמְּקֻלֶּלֶת הָיְתָה נִלְהֶבֶת לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ. זֹאת הָיְתָה הַסִּבָּה שֶׁהוּא נִלְחַם בִּי. אֲנִי וְפרֶד הֶחְלַטְנוּ אַחֲרֵי שֶׁחָזַרְנוּ, לֹא לְהִתְקָרֵב לָאַרְנֶבֶת שֶׁלָּנוּ. הִיא פָּחֲדָה מֵאִתָּנוּ, וְלֹא רָצִינוּ לָתֵת לָה