פי יבש כשניסיתי להרגיע את נשימתי. לא הצלחתי להסביר איך הם הגיעו אליי כל כך מהר כשהם ישבו על המיטה כשעזבתי. "לאן את חושבת שאת הולכת?" הוא שאל, קולו צרוד. הוא נשמע מעורר, ותהיתי אם הריצה גורמת לו להיות כזה. "אתה... הבטחת!" צעקתי, מתוסכלת. פרד צחק. "ביקשנו ממך לעזוב. לא הבטחנו לתת לך לעשות את זה." "אבל —" "לא קראת את תנאי החוזה, נכון?" לחש בלו, נשימתו מלטפת את צווארי החשוף. בניגוד לשיקול דעתי, הפטמות