בֶּלָה שְׂפָתִי הַתַּחְתּוֹנָה רָעֲדָה מִפַּחַד. הַפּוּסִי שֶׁלִּי פָּעַם וְהַפִּטָּמוֹת שֶׁלִּי כָּאֲבוּ. מֵעוֹלָם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי חֲצִי מִמַּה שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בָּרֶגַע הַזֶּה. בְּלוּ הִתְמַקֵּד בִּי, עֵינָיו עֲדַיִן מַסְכָּה חֲסֵרַת הַבָּעָה. הָאַחִים לָעֲגוּ לִי וְהִבְחַנְתִּי בְּכָךְ. אֵיךְ לְעָזָאזֵל הֵם יָכְלוּ לְהִתְנַהֵג כָּכָה כְּשֶׁהָיִיתִי עֲרוּמָּה? "אַתְּ מוּכָנָה לָאִימוּנִים שֶׁלָּךְ, בֻּבָּה?" בְּלוּ לָחַשׁ, קוֹלוֹ לִטֵּף אוֹתִי בְּאִטִּיּוּת מִקָּדְקוֹד רֹאשִׁי עַד כַּפּוֹת רַגְלַי. "... כֵּן." זֶה הָיָה הָאֹמֶל שֶׁקָּרָאתִי עַל עַצְמִי. אִם לֹא הָיִיתִי שׁוֹלַחַת לָהֶם אֶת הַמֵּיִל, כְּלוּם מִזֶּה לֹא הָיָה קוֹרֶה. עַכְשָׁו, שִׁלַּמְתִּי אֶת הַמְּחִיר וְקִוִּיתִי לִשְׂרֹד אֶת הַכֹּל. "טוֹב." רָעַדְתִּי כְּשֶׁצָּפִיתִי בּוֹ. הַפַּעַם, כְּשֶׁהֶחְלִיק שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת מִשֶּׁלּוֹ פְּנִימָה, הָיִיתִי מוּכָנָה לַצְּרִיבָה, מוּכָנָה לְחַבֵּק אֶת הַכְּאֵב שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהֵם חוֹשְׁקִים בּוֹ. צָעַקְתִּי, אֲבָל זֶה לֹא עָצַר אוֹתוֹ. נִסִּיתִי לִסְגֹּר אֶת רַגְלַי, אֲבָל פְרֶד, שֶׁעָמַד מֵאֲחוֹרָיו, אֵיכְשֶׁהוּא הִתְמַמֵּשׁ לְפָנַי, הִרְחִיב אֶת יְרֵכַי. חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה תּוֹצָה שֶׁל הַחֹסֶר נוֹחוּת הַמְּשֻׁגָּע. אֵיךְ עוֹד יָכֹלְתִּי לְהַסְבִּיר אֶת זֶה? פְּנִימָה וְהַחוּצָה, הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁל בְּלוּ נָעוּ, מָתְחוּ אוֹתִי. אַף עַל פִּי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי כְּאֵב שָׁם לְמַטָּה, זֶה כְּבָר לֹא הָיָה כּוֹאֵב. הָיְתָה תְּחוּשָׁה לֹא נוֹחָה בַּפּוּסִי שֶׁלִּי. "הִיא לֹא שְׁרָלֶלֶת, אָחִי? נִרְטֶבֶת לַמְרוֹת הַכְּאֵב." פְּרֶד צָחַק. הַצְּלִיל לֹא הָיָה נָעִים לָאֹזֶן בִּכְלָל. הוּא נִשְׁמַע כְּמוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, מוּכָן לָקַחַת אִתּוֹ אֶת נַפְשׁוֹת הָאֲנָשִׁים. בְּלוּ הִמְהֵם אֲבָל לֹא אָמַר מִלָּה. אֶצְבְּעוֹתָיו הֵגִידוּ אֶת הַקֶּצֶב שֶׁלָּהֶם. הַפַּעַם, פָּגְעוּ בְּנְקֻדָּה עֲמֻקָּה בְּתוֹכִי. פָּלַטְתִּי גִּנּוּנִים מְבִישִׁים מְאוֹד וְהָיִיתִי צְרִיכָה לִטְפֹּחַ אֶת כַּף יָדִי עַל פִּי בְּהֶלֶם. פְרֶד צָחַק בִּצְחוֹק חֲלוּשָׁה. הַפַּעַם, כְּשֶׁאֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁל בְּלוּ נִגְּעוּ בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה, צָעַקְתִּי בְּקוֹל רָם. "לְעָזָאזֵל!" נֶאֱנַחְתִּי, חָזֶה עוֹלֶה. סְטִירָה עַל הַפּוּסִי שֶׁלִּי הָפְכָה אֶת הַגִּנּוּנִים לִצְעָקָה קוֹרַעַת אָזְנַיִם. זֹאת לֹא הָיְתָה רַק מַכָּה אֶלָּא שְׁתֵּי הַצְלָחוֹת שֶׁלָּהּ. "לְחַיַּת מַחְמָד אֵין מְקַלְּלִים," פְּרֶד הִדְגִּישׁ, כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן שׁוֹמֵר עַל יְרֵכַי מֻפְרָדִים בְּעוֹד שֶׁאָחִיו זִיֵּן אוֹתִי עִם אֶצְבְּעוֹתָיו. בָּלַמְתִּי אֶת הַצְּעָקוֹת, מִתְפַּתֶּלֶת תַּחַת שֵׁרוּתוֹ שֶׁל בְּלוּ. זֶה הִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ כְּכָל שֶׁאֶצְבְּעוֹתָיו פָּגְעוּ בַּמָּקוֹם, כָּכָה הַפּוּסִי שֶׁלִּי הֻצְף יוֹתֵר. הָיִיתִי רְטֻבָּה שָׁם לְמַטָּה, וְזֶה הָיָה מֵבִיךְ לְתַאֲרֵי לְעָזָאזֵל. לְפֶתַע, הִרְגַּשְׁתִּי גַּל שֶׁל רְגָשׁוֹת. לֹא יָכֹלְתִּי לְהַסְבִּיר אֶת זֶה. הַבֶּטֶן שֶׁלִּי הִתְכַּוְּצָה, וְהַכּוּס שֶׁלִּי אָחַז אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו, מָצְץ אוֹתוֹ פְּנִימָה, עָמוֹק יוֹתֵר. עִם זֹאת, לִפְנֵי שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהָבִין מַה זֶּה, הוּא הֵסִיר אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו, צִבְטֵט אֶת הַדַּגדָּן שֶׁלִּי. לֹא יָכֹלְתִּי אֲפִלּוּ לִצְעֹק יוֹתֵר. יָכֹלְתִּי רַק לְפַלֵּט גִּנּוּנִים. הִרְגַּשְׁתִּי רֵיקָה. זֶה הָיָה כְּאִלּוּ הַגּוּף שֶׁלִּי הִשְׁתּוֹקֵק לְמַשֶּׁהוּ, אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי אֲפִלּוּ לוֹמַר מַה זֶּה הָיָה. הִתְנַשַּׁפְתִּי, חָזֶה עוֹלֶה וְיוֹרֵד בְּהַצְלָחוֹת. בְּלוּ יָצָא מֵהַמִּטָּה וּפְרֶד הֶחְלִיף אוֹתוֹ. סְתָם צָפִיתִי בָּהֶם בְּלִי לוֹמַר מִלָּה. לַמְרוֹת כַּמָּה שֶׁהָיִיתִי נִבוֹכָה, לֹא כִּסִּיתִי אֶת רַגְלַי. לֹא רַק שֶׁהֵם רָאוּ אֶת הַכֹּל, אֶלָּא שֶׁזֶּה אוּלַי הָיָה מֵנִיעַ אֶת פְרֶד לִלְעֹג לִי מֵאַחַר שֶׁהוּא אָהַב לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה. בְּלוּ נִגַּשׁ לָאֲרוֹן. הוּא פָּתַח אוֹתוֹ וְהוֹצִיא כַּמָּה דְּבָרִים לִפְנֵי שֶׁחָזַר לַמִּטָּה וְשָׁמַר אוֹתוֹ בְּשֶׁקֶט. "אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁכְּדַאי שֶׁנְּאַמֵּן אֶת הַתַּחַת שֶׁלָּהּ עַכְשָׁו, אָחִי?" פְּרֶד שָׁאַל, מַבִּיט עָלָיו. נְשִׁימָתִי נֶעֶצְרָה. אֵימָה אָחֲזָה בִּי. "... הַ... הַתַּחַת שֶׁלִּי?" בָּלַעְתִּי, בְּקוֹשְׁי רַבָּה יְכוֹלָה לִשְׁמֹר עַל הַנְּשִׁימָה שֶׁלִּי אֲפִלּוּ. פְּרֶד נִרְאָה מְשֻׁעֲשָׁע מֵהַשְּׁאֵלָה שֶׁלִּי. "אֵיךְ עוֹד אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁנּוּכַל לָקַחַת אוֹתָךְ בְּיַחַד? אַף עַל פִּי כֵן, שְׁנֵינוּ נִזְדַּיֵּן אֶת הַפּוּסִי שֶׁלָּךְ עַכְשָׁו. זֶה יִהְיֶה מְרַגֵּשׁ יוֹתֵר לִזְדַּיֵּן אֶת הַחֹר הַצָּר שֶׁלָּךְ. גּוֹרֵם לִי לִתְהוֹת אִם הוּא צָר כְּמוֹ הַכּוּס שֶׁלָּךְ." זֵעָה הִצְטַבְּרָה עַל מִצְחִי כְּשֶׁצָּפִיתִי בָּהֶם. מַחְשָׁבָה אַחַת הָלְכָה וְחָזְרָה בְּרֹאשִׁי. הַאִם אֶשְׂרֹד אֶת זֶה? פְּרֶד קָם מֵהַמִּטָּה וּבְלוּ הֶחְלִיף אוֹתוֹ. "תֵּרְדִי מֵהַמִּטָּה," פְּרֶד צִוָּה. לֹא הָיָה שִׁנּוּי בְּהַבָּעָה שֶׁלָּהֶם. זֶה עֲדַיִן הָיָה אוֹתוֹ דָּבָר. בְּלִי לְפַקְפֵּק בּוֹ, עָשִׂיתִי אֶת מַה שֶׁהוּא בִּקֵּשׁ. יָרַדְתִּי מֵהַמִּטָּה וְעָמַדְתִּי לְפָנָיו, מֻדַּעַת לְאֵיךְ שֶׁאֲנִי הָיִיתִי הַיְחִידָה עֲרוּמָּה. "תִּכְרְעִי בֶּרֶךְ לְפָנָיו." הוּא סִימֵּן לְכִוּוּן בְּלוּ, שֶׁלֹּא אָמַר מִלָּה. אוֹתוֹ שֵׁד. הִפְנֵיתִי אֶת גַּבִּי לִפְרֶד וְעָשִׂיתִי כְּדִבְרֵי הַשְּׁאֵלָה שֶׁלּוֹ. הוֹרַדְתִּי אֶת עַצְמִי עַל בִּרְכַּי, מְכֻווֶצֶת מֵהַכְּאֵב שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בַּפּוּסִי שֶׁלִּי. "תַּרְחִיבִי אֶת רַגְלַיִךְ וְתִשְׁעֲנִי קָדִימָה. אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת הַכַּתְמָה הַוְּרֻדָּה הַזֹּאת," פְּרֶד צִוָּה פַּעַם נוֹסֶפֶת. עָשִׂיתִי אֶת מַה שֶׁהוּא בִּקֵּשׁ, נוֹשֶׁכֶת אֶת שְׂפָתִי הַתַּחְתּוֹנָה כְּדֵי לִמְנֹעַ צְעָקָה מִלִּבְרֹחַ. לֹא הָיִיתִי רוֹצָה שֶׁיֵּדְעוּ כַּמָּה כְּאֵב אֲנִי עוֹבֶרֶת. זֶה יִהְיֶה עַל הַגּוּפָה הַמֵּתָה שֶׁלִּי. וְאַתְּ עֲתִידָה לָמוּת בְּקָרוֹב, בֶּלָה. "תַּפְשִׁיטִי אֶת הַמִּכְנָסַיִם שֶׁלּוֹ," פְּרֶד אָמַר, קוֹלוֹ קָטַע אֶת מַחְשְׁבוֹתַי. הֵרַמְתִּי אֶת רֹאשִׁי בְּאִטִּיּוּת לְהַבִּיט בִּבְלוּ, שֶׁהִבִּיט מַטָּה עָלַי בְּהַבָּעָה מְשֻׁעֲמֶמֶת עַל פָּנָיו. חָרַקְתִּי אֶת שִׁנַּי חָזָק כְּשֶׁהִתְמַקַּדְתִּי בְּמִכְנָסָיו. אַף עַל פִּי שֶׁנִּסִּיתִי שֶׁלֹּא יַטְרִיד אוֹתִי, לֹא יָכֹלְתִּי לִמְנֹעַ אֶת עַצְמִי מִלְּדַמְיֵן אִם זֹאת הָיְתָה הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הֵם הִתְיַחֲסוּ לַנָּשִׁים הָאֲחֵרוֹת שֶׁהֵם הָיוּ אִתָּן. אוֹ שֶׁזֶּה הָיָה דָּבָר שֶׁקָּשׁוּר לְבֶּלָה? בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת, הִתַּרְתִּי אֶת הַמִּכְנָסַיִם שֶׁלּוֹ וְהוֹרַדְתִּי אֶת הָרִצְ'רָץ', מְנַסָּה שֶׁלֹּא לְהַבִּיט לְמַעְלָה. הַחֶדֶר הָיָה שׁוֹקֵק. לֹא הָיָה שׁוּם קוֹל לִשְׁמֹעַ. אִם לֹא הָיִיתִי יוֹדַעַת שֶׁהֵם שָׁם, הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי לְבַדִּי. כְּשֶׁהָרִצְ'רָץ' לְמַטָּה, הוּא קָם וְהוֹרִיד אֶת מִכְנָסָיו, מַשְׁאִיר אֶת הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁלּוֹ מֵאָחוֹר. בָּלַעְתִּי אֶת הַתַּרְשִׁים שֶׁל הַזִּין שֶׁלּוֹ. לַמְרוֹת שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה עֲרוּמָּה כּוֹרַעַת בֶּרֶךְ לְפָנָיו, זֶה לֹא עוֹרֵר אוֹתוֹ. דְּמָעוֹת דָּקְרוּ בַּצַּד הַזֶּה שֶׁל עֵינַי. יָדַעְתִּי שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא בִּקַּשְׁתִּי אֶת זֶה, אֲבָל זֶה הָיָה מֵבִיךְ אֲפִלּוּ לְמִישֶׁהוּ כָּמוֹנִי. לִכְרֹעַ בְּחֹסֶר אוֹנִים לְפָנָיו הָיָה צָרִיךְ לְעוֹרֵר אוֹתוֹ! לָגַמְתִּי, נוֹשֶׁמֶת בְּחַדּוּת כְּשֶׁצָּפִיתִי בּוֹ. חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא לֹא יָסִיר אֶת הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁלּוֹ, אֲבָל הוּא עָשָׂה. וְזֶה הָיָה כְּשֶׁסּוֹף סוֹף רָאִיתִי אֶת זֶה. גַּרְגּוּר עָזַב אֶת פִּי כְּשֶׁנִּפְעַר פִּי לְמַרְאֵה הַזִּין שֶׁלּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הָיָה רַךְ, הוּא הָיָה גָּדוֹל פִּי עֶשֶׂר מִמַּה שֶׁדִּמְיַנְתִּי. "מַה אַתָּה? מִפְלֶצֶת?" פָּלַטְתִּי לִפְנֵי שֶׁיָּכֹלְתִּי לַעֲצֹר אֶת עַצְמִי.