הייזל הניחה את הארנק שלה במושב האחורי של מכוניתה, בעוד לוגן הלך לצד הנוסע של המכונית. הוא התחיל להיכנס, ואז שם לב שדילן נשען על דלת הנהג, בבירור לא מוכן לתת להייזל ללכת עדיין. הוא נעמד וצמצם את עיניו לעבר דילן, לא מעז להרפות ממנו לרגע, לא במבט ולא בשמיעה. "תראי את בקבוקי הקולה האלה," אמר דילן, מצביע על המשקפיים של הייזל. היא הסמיקה. "תמסרי אותם, בואי נראה עד כמה הראייה שלך גרועה." הייזל צייתה, הור