שוב לא הצלחתי להירדם הלילה. התהפכתי מצד לצד במחשבות על רכבת ההרים שהיה היום הזה. התגלגלתי על צדי השמאלי. החולצה שדילן קנה לי הייתה תלויה על קולב על ידית דלת הארון שלי ותפסה את עיני. חייכתי, ואז עיני התרחבו והחיוך הזה הפך למבט זועף. זינקתי זקופה במיטה. הבנתי שמעולם לא באמת הודהתי לדילן שקנה לי אותה. חטפתי את הטלפון שלי משידת הלילה ופתחתי את ההודעות שלנו. להפתעתי, היו שלוש נקודות קטנות בתחתית המסך.