בשעה שש בערב, המשרד היה עיר רפאים, בדיוק כפי שקיוויתי. מריה ומייק נכנסו מכיוון המעליות, שניהם מצחקקים ומעט מבולגנים.
נראה שהם שוב ביחד, חשבתי בבעתה. חטפתי דיסק און קי ממגירת השולחן שלי וניגשתי אליהם.
"אנחנו צריכים למהר," אמרתי למייק כשלקחתי אותו ואת מריה למשרד הישן של פיטר. "לוגן תמיד חוזר בדיוק בשעה 6:30 מהריצה הערבית שלו."
פניתי להסתכל על מייק כדי לוודא שהוא מבין. פניו קיבלו גוון ירקרק קל.
"מגני
















