אבל שפתיי מעולם לא נגעו בשפתיו. האם הייתי כל כך שיכורה שאפילו לא הצלחתי למצוא את שפתיו בשפתי?
פקחתי את עיניי. הוא נשען ממני והסתכל למטה.
אה. לחיי בערות. כמובן שהוא לא רוצה לנשק אותי. תראו אותי. הרגע הקאתי בכל מקום, אני מיוזעת ומגעילה, כנראה שיש לי ריח רע מהפה... אלוהים, איך יכולתי להיות כל כך מטומטמת?
"אני... אני מצטערת," גמגמתי. משכתי את עצמי מזרועו שעדיין הייתה סביב כתפי. "אני צריכה ללכת..." ניס
















