הרגשתי שהלחיים שלי מסמיקות. אוי שיט. מיד הסתובבתי כדי לחזור לאזור המנוחה. בשום פנים ואופן לא אתן לו לראות אותי נראית ככה. וגם לא יכולתי לשאת להסתכל על לוגן חצי עירום. ברגע שהסתובבתי, שמעתי את שמי. "הייזל?" הסתובבתי, והסתכלתי למטה על הרצפה. "כן?" "את… אמ. אני יכול להשתמש בעזרה אם לא אכפת לך?" אמר לוגן, ונראה קצת נבוך בעצמו. "כמובן, אדוני," אמרתי. הוא חזר לחדר ההלבשה, והיססתי. האם הוא רצה שאעקוב אחר