מיותר לציין שלא עצמתי עין כלל בליל יום ראשון.
אפילו עם סוף שבוע שלם להתאושש מהמבוכה שהייתה בליל שישי בצ'יקדיז, עדיין הרגשתי לחוצה מדי מכדי לפגוש את לוגן באותו יום.
בהיתי בארון הבגדים שלי. בעיקרון כל הבגדים שלי היו בצד השמרני, אבל הרגשתי שלא אוכל ללבוש מספיק בגדים היום. עדיין הרגשתי שלוגן יוכל לראות דרכם.
בחרתי בחליפת מכנסיים ושמתי את הזוג הכי גדול של תחתונים של סבתא מתחת. שמתי שכבות מלמעלה עם החזי
















