פיטר הרים את אצבעו המורה וסימן לי לבוא אליו. הבטתי לאחור לכיוון לוגן ודילן. הלוואי שהם היו יכולים להציל אותי מפיטר גם כן. הלכתי לאט ככל שיכולתי לכיוון המשרד שלו. עדיין לא היו לי תשובות בשבילו. קיוויתי שאם אמשוך מספיק זמן, איזה נס יציל אותי ואת לוגן מנבל הרירי הזה. כנראה שהוא איבד סבלנות לחכות, כי הדבר הבא שידעתי הוא שהוא פתח את דלת המשרד שלו בסערה וצעד לעברי. "נו? החלטת כבר?" הוא דרש. הסתכלתי על ל