אחרי שלוגן הכין לי את הספה והלך לישון בעצמו, שכבתי ובהיתי בתקרה. התקרה הגבוהה להפליא, המכוסה נברשות. ברצינות, המקום הזה היה מגוחך. פתאום התעוררתי לגמרי והרגשתי פיכחת לחלוטין. זה הרגיש מוזר. ולא נכון. ובכל פעם שסגרתי את העיניים, כל מה שדמיינתי היה את לוגן בחולצה הצמודה שלו תופס אותי ומנשק אותי שוב. אז הכרחתי אותן להישאר פקוחות. פקפקתי אם מריה ערה, אבל פתחתי את הטלפון כדי לשלוח לה הודעה בכל זאת. לא