"עוד יום אחד, הייזל. אם לא יהיה לי את המידע שביקשתי ממך עד סוף מחר, לא תהיה לי ברירה אלא להעביר את זה לחברי הדירקטוריון שלנו," אמר פיטר, כשהוא מדבר באיומים מעורפלים מכיוון שעובדים אחרים עברו לידנו או עבדו בקרבתנו. "כן אדוני," מלמלתי, דמעות מצטברות בזוויות עיניי. גם אם הייתי רוצה לעשות את זה בשבילו, אפילו לא היה לי זמן לחפש את המידע המטופש שלו עם כל ההטרדות האלה שהוא המשיך למשוך אותי הצידה בשבילן.