לוגן חזר כעבור עשרים דקות כשהוא נראה הרבה יותר מאורגן. "אוקיי," הוא אמר כשנכנס למשרד שלו. "מה פספסתי?" "הטלפון שלך צלצל כמה פעמים," הצבעתי על המקום שבו הוא היה מונח על השולחן שלו. זה היה יותר מכמה. זה היה עשר, ליתר דיוק, כולם מאשתו המאוד לא מרוצה. תמים ככל שהייתה ארוחת הערב שלנו, הרגשתי די אשמה על היותי חלק ממה שנראה שקרה ביניהם אמש. הוא הרים את הטלפון שלו וקימט את מצחו כשראה את ההודעות. "אה!" הוא