עמדתי קפואה במקומי, שמפניה מטפטפת מראשי על פניי, אחר כך על צווארי, ולתוך השמלה שלי. מספר אנשים סביבי השתנקו ועמדו קפואים בעצמם, בוהים בנטלי ובי. נטלי חייכה אליי בזדון. "נטלי!" שמעתי את קולו של לוגן מקצה החדר. היא ואני הסתובבנו כדי להביט בו. הוא נכנס מחדש למסיבה דרך המנהרה, ודילן הגיע אחריו כשסובבתי את ראשי. ראיתי בזווית העין שפניה של נטלי הפכו מחיוך זדוני לדמעות כמעט. לוגן החל לצעוד במהירות לעברנו