דילן צפה בהייזל הולכת לכיוון היציאה. הוא תהה מה גרם לה להיות כל כך... חרדה? מבוהלת? הוא לא ממש הצליח להבין. הוא חיכה עד שהאחות עזבה את חדרו של לוגן, ואז נכנס. לוגן ישב במיטה, צופה בטלוויזיה. "היי, גבר," אמר דילן, וישב בכיסא ליד המיטה. "מה שלומך?" ללוגן היה מבט רחוק בעיניים. הייתה הפסקה ארוכה לפני שענה. "אה, היי. סליחה. אה... אני בסדר, פשוט מותש." "אני מניח," אמר דילן. "לאן הייזל הלכה?" שאל לוגן, ו