אחרי שסבבתי בחניונים הסמוכים במשך כמה דקות, דילן סוף סוף מצא מקום חניה שלא היה רחוק מדי מהבר. הוא צעד את חמש הדקות ומצא את לוגן מחוץ לבר, הלוך ושוב. כשראה את דילן, הפסיק לוגן להלך וניגש אליו במהירות.
"תודה שבאת," אמר לוגן.
"איפה היא?" שאל דילן. הוא עדיין לא היה בטוח שזה הרעיון הכי טוב, אבל הוא התחיל לדאוג גם הוא מההתנהגות האחרונה של הייזל.
"עדיין בפנים," אמר לוגן. "לא רציתי להרגיז אותה שוב על ידי
















