עד מהרה, ג'נט הובאה בכוח אל הנריק. ברגע שראתה את הנריק, ג'נט החלה לצעוק בפאניקה, "אדון סאות'ול, אני חפה מפשע! יצאתי רק בגלל שהבן חסר התועלת שלי הסתבך שוב! אין לי שום קשר לתקרית עם הקוברה! בבקשה, תמיד הייתי נאמנה למשפחת סאות'ול!" תחנוניה של ג'נט נפלו על אוזניים ערלות כשהנריק הורה לקשור אותה. ללא היסוס, עובדי הבית עשו כפי שהונחו. הנריק התעלם מקריאותיה של ג'נט, הסתובב באולם ומצא חגורת עור שהשאיר אורח. "הצליפו בה!" הוא הורה כשמסר את החגורה לעובד הבית. למרות ההיסוס הראשוני שלו, עובד הבית ביצע בסופו של דבר את פקודותיו של הנריק. צליפה! במכה אחת בלבד, עורה של ג'נט נבקע מיד. הכאב היה בלתי נסבל עד שהיא החלה לצרוח ולהתפתל על הרצפה. אריאל צפתה בשקט מהצד, מבטה קר וחסר רגש. נראה שהאדם שהתגנב למרפסת שלי כדי לשחרר את הנחש הוא המכשפה הזקנה הזו. אריאל זעמה ולא חשה שום רחמים כלפי ג'נט. זה רק הוגן שהיא תשלם על כך. אחרי עשר מלקות, ג'נט הייתה ספוגה בזיעה קרה, ולא הייתה מסוגלת להשמיע עוד קול. למרות הכאב שבו הייתה שרויה, היא עדיין סירבה לומר את האמת. היא הייתה מואשמת ברצח אם הייתה עושה זאת, והיא לא יכלה לתת לזה לקרות. עובד הבית שהצליף בג'נט לא יכול היה לסבול יותר ודיבר. "אדון סאות'ול, אנחנו לא יכולים להכות אותה יותר. בגילה, אם נמשיך ככה, היא לא תוכל לעמוד בזה." הנריק הבין את הדאגה, וכמו כן, הוא לא רצה שום תקלות לפני שהוא יגיע לחקר האמת. לפני שהוא הספיק לתת את ההוראה להפסיק להכות את ג'נט, עובד בית אחר חזר מחקירתו. "אדון סאות'ול, שאלתי בשווקים במחוז הדרומי. אחד המוכרים אמר שהוא מכר למישהו נחש ארסי בחצות." ג'נט קפאה כששמעה זאת, והשינוי העדין בהתנהגותה לא נעלם מעיניה החדות של אריאל. "האם ג'נט קנתה את הנחש?" שאלה אריאל. עובד הבית הניע את ראשו. "לא שאלתי, אבל הבאתי את המוכר לכאן. הוא גם יוכל לאשר אם הנחש הגיע ממנו." "טוב מאוד," השיב הנריק. "הכניסו את האיש!" עד מהרה, מוכר הנחשים נכנס בזהירות ובירך את הנריק. לאחר שגרמו למישהו להביא את הנחש הכרות, שאל הנריק, "האם זה הנחש שמכרת?" מבט אחד בלבד הספיק לפני שהמוכר הנהן. "כן, אדוני, זה הוא. חלק מקשקשי הזנב שלו נפלו במהלך העסקה. לכן זיהיתי אותו מיד." הנריק לעג והלך אל ג'נט, שלא העזה להרים מבט מאז שהוזכר מוכר הנחשים. הוא הביא אותה אל המוכר ושאל שוב, "האם האישה הזקנה הזו קנתה ממך את הנחש?" למוכר הנחשים לא היה מושג מה קורה, רק שאסור לו לשקר לאיש כמו הנריק. הוא בחן היטב את ג'נט והנהן. "כן, זו היא. היא אמרה שהיא רוצה לנסות להכין יין נחשים אקזוטי, אז המלצתי לה על הנחש הארסי ביותר שיש לי." עם עד וראיות, האמת סוף סוף יצאה לאור. הנריק דחף את ג'נט בזעם ושאל בקרירות, "אז? מה יש לך לומר עכשיו?" ג'נט ישבה על הרצפה רועדת כמו עלה נידף. ובכל זאת, היא שמרה על שתיקה. "ג'נט, תראי לאן זה הגיע," התערבה אריאל. "הגיע הזמן להתוודות על הכל. לפני שהמשטרה תגיע, ספרי לנו למה את רוצה לפגוע בשנדי! צפית בה גדלה, ובכל זאת את רוצה לראות אותה מתה? את לא חושבת שזה אכזרי מדי מצדך?" "לא, לא רציתי. למה שאני ארצה לפגוע בגברת שנדי? היא כמו בת בשבילי!" "אז במי בדיוק רצית לפגוע? האם זה אבי?" המשיכה אריאל. "האם מישהו אחר שלח אותך לעשות זאת כדי להפליל אותי? או שאת הולכת לומר שאני זו שגרמה לך לקנות את הנחש?" ג'נט נדהמה מהמשפט האחרון הזה. היא רצתה להתעקש שאריאל היא המוח מאחורי כל זה. עם זאת, עכשיו שאריאל העלתה את זה בעצמה, יהיה טיפשי להאשים אותה. בדיוק כשג'נט היססה לגבי אמירת האמת, פנתה אריאל לאביה ואמרה, "אבא, תתקשר למשטרה. מישהו מרושע כמוה ראוי לבלות את שארית חייה מאחורי סורגים!" ג'נט מיד הרימה מבט אל אריאל והתחננה, "לא! בבקשה אל תעשי את זה! שני הבנים שלי עדיין צריכים אותי." "אז ספרי לנו את האמת. אם תעשי זאת, אבא עדיין עשוי לוותר לך בגלל שירותך הארוך." ג'נט ויתרה לחלוטין. היא ידעה מה עליה לעשות. אם היא תספר את האמת, עדיין יש סיכוי שהיא תוכל להימלט מזה. אם היא לא תעשה זאת, היא תרצה עונש מאסר על שנדי. לא משנה מה סינדי ושנדי עשו בשבילה, ג'נט לא הייתה מוכנה להקריב כל כך הרבה עבורן. "אני אספר לך הכל..." קראה ג'נט. "גברת שנדי הורתה לי לעשות זאת! היא הורתה לי לקנות את הנחש ולשחרר אותו לחדרה של גברת אריאל. אבל אני לא יודעת איך הנחש הגיע לחדרה של גברת שנדי..." אריאל מיד התערבה, "החדר שלי קרוב מאוד לחדרה של שאני, כך שהנחש יכול היה לזחול מהמרפסת. פשוט מעולם לא ציפיתי ששאני תשנא אותי כל כך. חשבתי שהיא תמיד התייחסה אליי יפה..." קולה של אריאל דעך כשהיא בהתה למרחק בהלם וחוסר אמון. "את זבל זקן! והממזרה הקטנה הזו! אתם קוצרים את מה שזרעתם!" צעק הנריק. הוא נאנח עמוקות ונשם כמה נשימות עמוקות כדי להרגיע את עצמו. "תביאו את סינדי למטה. תנו לה לראות בעצמה איך הבת הטובה שלה התגלתה!" הנריק השקיע כל כך הרבה כסף ומאמץ בשנדי, רק כדי שהיא תתגלה כה קרה ומרושעת. מה עשיתי כדי להגיע לזה? "אבא, אל תכעס יותר מדי," ניחמה אריאל. "הופעתי כל כך פתאום ששנדי כנראה לא יכלה לקבל את זה. אבל אני מאמינה שהיא תקבל אותי עם הזמן..." "את עדיין מדברת לטובתה גם אחרי כל זה? האדיבות שלך תהיה הנפילה שלך! אם הדברים היו הולכים בדרכה, את היית זו שננשכה על ידי הנחש!" אריאל הניעה את ראשה בעצב. "כולם טועים. שנדי עדיין צעירה. יש לה הרבה מה ללמוד..." לפני שאריאל הספיקה להמשיך, סינדי הובאה למטה מחדרה. לאחר שג'נט סיפרה שוב את כל התקרית, פניה של סינדי החווירו מיד. איך יכולתי ללדת בת כל כך טיפשה? סינדי הזכירה לשנדי שוב ושוב שהזמן לא מתאים לתקוף את אריאל. לא רק שמילותיה נפלו על אוזניים ערלות, אלא ששנדי אף נקטה בצעדים קיצוניים מאחורי גבה. "אני מצטערת, יקירתי. לא הצלחתי לחנך את בתנו. כשהיא תחזור, אני אתן לה הרצאה טובה! אריאל, אני כל כך מצטערת. אכזבתי אותך ואפילו האשמתי אותך. אבל, בבקשה, תסלחי לאחותך. אני אגרום לה להיות אחות טובה בשבילך." כשראה כיצד סינדי לקחה את היוזמה להתנצל בפני אריאל, הנריק נרגע מעט. "בסדר. אני לא רוצה לכבס את הכביסה המלוכלכת שלנו בפומבי, אז העניין הזה מסתיים כאן," אמר הנריק לפני שהסתכל על ג'נט. "באשר למכשפה הזקנה הזו, היא חייבת ללכת. תמצאו מישהו שישלח אותה לחווה, ותוודאו שהיא לא באה במגע עם אף אחד!" עם זאת, ג'נט נלקחה משם, ולא דרכה שוב באחוזת סאות'ול. עד מהרה, הנריק קיבל שיחה מבית החולים. "אדון סאות'ול, גברת שנדי התעוררה, אבל היא לא רוצה להישאר בבית החולים. היא רוצה לחזור הביתה בהקדם האפשרי." "היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה!" השיב הנריק בחריפות. אני עדיין לא מאמין ששנדי יכולה להיות כל כך מרושעת. אם יש לה את החוצפה לפגוע באריאל עכשיו, היא עלולה לעשות את אותו הדבר לי בעתיד! איך הבת שלי הפכה למפלצת כזו? שנדי חתמה על ניירות השחרור בבית החולים ולא יכלה לחכות לחזור למשפחת סאות'ול. למרות שהתוכנית הראשונית שלה השתבשה, היא עמדה להשתמש בה לטובתה על ידי כך שתספר להנריק שהנחש הונח בחדרה על ידי אריאל. היא עמדה לספר לכולם שאריאל רוצה במותה!