אביזרי השיער שלה היו מבולגנים ושיערה פרוע. האישה, שאמורה הייתה להיות באור הזרקורים, החווירה ונראתה במצב פתטי. "שאני!" קראה סינדי כשזינקה לבמה. למרות שהייתה מודאגת מאוד, סינדי לא שכחה את אריאל והשתמשה בכתפה כדי לדחוף את אריאל הצידה. אריאל נעלה נעלי עקב בגובה עשרה סנטימטרים ועמדה על קצה הבמה המאולתרת. הדחיפה של סינדי גרמה לאריאל למעוד הצידה, היא איבדה את שיווי המשקל ועמדה ליפול מהבמה... אולם, היא הגיבה במהירות והגנה על ראשה בידיה. כך, גם אם הייתה נופלת, זה היה מצמצם את הסיכוי שלה לסבול מזעזוע מוח. אולם, להפתעתה של אריאל, היא לא נחתה על הקרקע. במקום זאת, היא חשה יד חזקה תומכת בגבה ביציבות ויד נוספת כרוכה סביב מותניה כשנשאה מהבמה. לאחר שאריאל עמדה איתן על הקרקע, היא הסתובבה באופן אינסטינקטיבי להסתכל על האדם שהציל אותה. מה שקידם את פניה היה פנים קרות ומפוסלות להפליא. האיש אמר בזעף, "למה את נועלת נעלי עקב כל כך גבוהות? את מתכננת ליפול אל מותך?" לא הייתה לי ברירה! אריאל רצתה להשיב אך ריסנה את פיה. אחרי הכל, האיש הזה רק דאג לבטיחותה. אלמלא הוא, היא כבר הייתה עלולה להיפצע קשה מהנפילה. אריאל בלעה את מילותיה ועמדה להודות לו כש הנריק הסתער לעברה. "בתי היקרה! נפגעת? אבא עמד לעזור לך ממש עכשיו אבל מר נייטשייר הקדים אותי... נראה שמר נייטשייר מתייחס אלייך ממש טוב!" אמר הנריק באופן משמעותי עם הבעה מודאגת. מצד שני, הנריק אפילו לא הסתכל על שאנדי, שנשאה לקומה העליונה. זה היה מעניין עבור אריאל. לגבי אבא שלה... היא כמעט האמינה שהוא אבא אוהב שמפנק את בתו. מה שאריאל לא הצליחה להבין היה, מדוע אמה, שנראתה כל כך מושלמת על הנייר, בחרה להתחתן עם גבר כמו הנריק? מאחר שהיא חזרה, היא הייתה נחושה לגלות את הסיבה, שכן היא חשדה שיש כאן יותר ממה שנראה לעין. חייב להיות סוד שהיא לא יודעת. "אני בסדר, אבא. אתה צריך לעלות למעלה ולהסתכל על שאנדי. אני לא בטוחה מה קרה אבל היא פתאום התעלפה ממש עכשיו. אני מקווה שזה לא משהו רציני שאנחנו צריכים לדאוג לגביו." הבעתה של אריאל הייתה רכה ושלווה כשדיברה, בלי שמץ של גועל שהיא חשה כלפי הנריק. היא התנהגה בדיוק כמו בת הגיונית וצייתנית, מה שהנריק היה מרוצה ממנו מאוד. האיש אפילו יכול היה להיות משוכנע שהוא חייב להציל את היקום בחיים הקודמים שלו כדי שתהיה לו בת מושלמת כזו! הנריק השיב במהירות, "את צודקת. אני אלך להסתכל על שאנדי מיד ולא אפריע לך ולמר נייטשייר. מר נייטשייר, תרגיש בבית!" קמט הופיע בין גבותיו של וינסון כששמע זאת. תרגיש בבית? האם הסאות'ולס באמת חושבים שאנחנו באותה רמה? האיש הביט בהנריק אך החליט לחוס על לעג. לאחר שהנריק עזב, אמר וינסון, "אני לא כאן כדי להשתתף באירוע. רק חיכיתי עד עכשיו כדי לוודא שבאמת אין משאלות שאת רוצה שאמלא עבורך. יש?" אריאל הרגישה חסרת אונים במידת מה. האמת היא שלפני שחזרה למדינה, היא אספה רק מידע מפורט על הסאות'ולס ולא ידעה דבר על המצב הכלכלי במדינה. אולם, למשפחת נייטשייר הייתה השפעה כה חזקה במדינה שאדם היה שומע עליהם גם בלי מחקר. חוץ מזה, מתגובות האורחים והנריק, היה ברור שווינסון הוא בהחלט דמות חשובה במדינה. אולם, אריאל ביצעה רק את התפקידים המצופים מאנשי צוות רפואי על האי ולא יותר. חוץ מהעובדה ש... הם שכבו יחד. אבל האישה העדיפה להאמין ששום דבר מהסוג הזה לא קרה. באופן נחוש, השיבה אריאל, "וינסון, אני מעריכה את הצעתך האדיבה, אבל באמת אין צורך בכך." אם היה משהו שהיא באמת רוצה, היא הייתה מסוגלת לחלוטין להשיג אותו בעצמה. האישה מעולם לא הסתמכה על אף אחד אחר. הקמט בין גבותיו של וינסון העמיק כששמע את דבריה של אריאל. "אישה, את יודעת מה דחית זה עתה?" וינסון לא האמין שיש מישהו שידחה הצעה כזו ממנו - כל משאלה שהוא יגשים. ככזה, זה לא היה הגיוני לו שאריאל המשיכה לדחות אותו. וינסון רצה לבדוק אם יש משהו לא בסדר במוח של האישה הזו! כשראה כמה רציני היה וינסון לגבי הגשמת המשאלה שלה, מסיבה לא ידועה, אריאל לא יכלה שלא להרגיש משועשעת מכך. היא משכה בכתפיה והשיבה, "אולי תוכל להאיר את עיניי לגבי מה שדחיתי זה עתה? האם זה היה האדון הנכון שלי? אה, גם, השם שלי הוא לא 'אישה'." "מה השם שלך אם כן?" "השם שלי הוא... סאני." סאני היה הכינוי של אריאל שניתן לה על ידי הוריה המאמצים מעבר לים. "הבנתי. עדיין לא אמרת לי מה המשאלה שלך." כשראה כמה האיש מתעקש, התבדחה אריאל, "אם אתה באמת רוצה לגמול לי, למה שלא... תתחתן איתי?" וינסון היה חסר מילים לאחר ששמע את "משאלתה" של אריאל והייתה לו הבעה מורכבת על פניו. כשראה כמה מתוחה האווירה הפכה, השתעלה אריאל וניסתה להקל על המתח. "רק התבדחתי. בכל מקרה, פשוט תשכח מזה. באמת אין שום דבר שאני צריכה." "אני יכול לעשות את זה," דיבר וינסון לפתע. "מה?" אריאל הייתה המומה ושאלה בחוסר אמון, "מה אתה יכול לעשות?" וינסון השיב את קור רוחו ועם הבעה קרה כהרגלו, הוא השיב, "אני יכול להגשים לך את המשאלה, אבל אני צריך לדון בזה עם המשפחה שלי קודם כי זה לא נוגע לי לבד." "חכה רגע..." אריאל הרחיבה את עיניה בהלם ואיבדה את המילים. "לא לקחת את המילים שלי ברצינות, נכון? כבר אמרתי שרק התבדחתי!" "ובכן, לפעמים אנשים מסווים את מחשבותיהם האמיתיות כבדיחות." "אבל באמת התכוונתי לזה כבדיחה! אני לא מעוניינת בך בכלל!" וינסון נראה אבוד לרגע לפני שהשיב, "למה? כל בחורה בג'יידבורו חולמת להתחתן איתי." "אבל זה לא כולל אותי!" "בכל מקרה... אני אתן לך את התשובה שלי בהמשך. אני אלך קודם." וינסון עזב לאחר שסיים לדבר, כשהוא כמובן לא בוטח שהאישה באמת רק התבדחה. לאחר שווינסון עזב, שומרי הראש שלו, שחיכו בפינה אחת, הלכו אחריו. "היי! תעצרו שם! עוד לא סיימנו לדבר!" צעקה אריאל מאחורי וינסון כשדלקה אחריו. אולם, היא נחסמה על ידי שומרי הראש של האיש. "מצטערים, גברת, את לא יכולה לעבור שם!" "אבל יש לי משהו חשוב להגיד לו!" אולם, שומרי הראש לא הרשו לה לעבור. כנראה, בלי רשותו של וינסון, לאף אחד לא הורשה להתקרב אליו. זו גם הסיבה שאף אחד לא העז להתקרב לווינסון, כולל הנשים החברתיות שהעריצו אותו וגברים אחרים שרוצים להשתמש בו כדי לטפס בסולם החברתי. ככזה, לאריאל לא הייתה ברירה אלא רק לצפות כשוינסון עזב במסוק שלו, כשהיא מרגישה מתוסכלת שהאיש נראה שלקח את דבריה המבודחים ברצינות. אולם, דאגותיה התפוגגו זמן קצר לאחר מכן. אחרי הכל, אף אחד בשכלו הישר לא היה לוקח את זה ברצינות. לשלם למישהו בחזרה על ידי נישואין לו? פרקטיקות מגוחכות כאלה אינן קיימות בעידן המודרני! זה פשוט לא אפשרי שמישהו באמת יחשוב על ההצעה הזו ברצינות. הבחור הזה בטח רק התבדח איתי. כמעט נפלתי בפח כי הוא נראה כל כך רציני! אני מניחה שזה רק הסגנון הייחודי שלו. אריאל עיוותה את שפתיה במחשבה הזו, כשהיא די בטוחה שהיא רומתה על ידי וינסון! ככזה, היא כבר לא דאגה לגבי איך היא צריכה להסביר לאיש. במקום זאת, היא התחילה לתהות לגבי האחוזה שפעם הייתה שייכת למוּרס. מה באמת קרה שמחק את המורס שהוחלפו על ידי הסאות'ולס?