אריאל הורידה את ראשה כדי להסתיר את רגשותיה, הרימה את השמלה, וירדה במדרגות. האורחים שמו לב תחילה לזוג רגליים חטובות עטויות ג'ימי צ'ו. האור שפגע בה הדגיש עוד יותר את בהונותיה העדינות ואת קרסוליה המשייים. רק המראה של רגליה של אריאל הספיק כדי להצית את דמיונם של האורחים. גם שאנדי הופתעה עד כמה רגליה מושלמות. היא הציצה הצידה על כמה מהאורחים הגברים וראתה שכולם מתעלפים עליה. היא גם הבחינה שווינסון לא מצליח להסיר את עיניו מרגליה. שאנדי החלה להיכנס לפאניקה והחלה לתהות אם עשתה את הצעד הלא נכון. אבל עד מהרה, היא הצליחה להשיב לעצמה את קור הרוח. בסך הכל, זה רק זוג רגליים. הם בטח יקיאו מיד אחרי שיראו את הפנים שלה! עד ששאנדי הפנתה את תשומת ליבה חזרה למדרגות, אריאל כבר צעדה למטה אל האולם. נו, תלכי יותר מהר! אני לא יכולה לחכות שתפלי עם העקבים המטורפים האלה! זה בטח יהיה מחזה מרהיב! להפתעתה של שאנדי, אריאל לא התנדנדה כלל. במקום זאת, היא הצליחה לרדת מהמדרגות בצעדים יציבים. לא היה סיכוי שאריאל תיפול כי כל צעד שעשתה היה כל כך יציב. אכזבה נכתבה על פניה של שאנדי. איך היא הצליחה ללכת עם העקבים האלה? שאנדי לא ידעה שלאריאל היה ניסיון בנעילת עקבים בגובה שישה אינץ' כשעמדה במקום חברה בתצוגת אופנה. עבור אריאל, העקבים האלה בגובה ארבעה אינץ' היו בסך הכל חתיכת עוגה. אני זוכרת איך כמה סדרות דרמה תיארו כפריים הולכים על קביים מגוחכים כאלה במהלך חגיגות. האם ככה אריאל למדה ללכת על עקבים? בשלב זה, שאנדי כבר יכלה לראות את מותניה הדקים של אריאל כשהאחרונה המשיכה לרדת במדרגות. איך זה אפשרי? היא לא נראתה ככה כשירדה מהמסוק בבגדים המלוכלכים והרפויים שלה קודם לכן! שאנדי קינאה מאוד. טוב! היא אולי רזה, אבל אני בטוחה שהיא מכוערת! שוב, שאנדי שכנעה את עצמה שאריאל בסופו של דבר תזעזע את כולם עם המראה הלא מושך שלה. נו! תאיצי! כפי שרצתה, אריאל האיצה את הקצב שלה. לאחר שראתה את פלג הגוף התחתון הדק שלה, עיניה של שאנדי נמשכו אז לעצמות הבריח והצוואר המוגדרים היטב שלה. הפחד של שאנדי המשיך לגדול, ובלי שהרגישה, היא כבר קפוצה את אגרופיה. האור סוף סוף זרח על פניה של אריאל, וחשף את תווי הפנים המוגדרים והעדינים שלה. מעולם בחייה שאנדי לא נתקלה בפנים מושלמות כאלה. עיניה הכהות והנוצצות היו מהממות במיוחד, והן נצצו כמו זוג יהלומים משובחים. שום מילים לא יכלו לתאר את יופיה חסר הפגמים של אריאל. הלסת של שאנדי נפלה, והיא לא יכלה להאמין למראה עיניה. זאת... זאת אריאל? זאת באמת היא? אתם צוחקים עלי? הצבע התרוקן מיד מפניה החיוורות של שאנדי. במקביל, מערבולת של כעס סערה בתוכה. האם פשוט נתתי לה שמלה שמחמיאה וגורמת לה לזהור כמו כוכב? אלוהים אדירים, מה עשיתי? שאנדי הוצפה בכל מיני רגשות. היא הרגישה שהיא עומדת להתפוצץ מזעם. פניה החיוורות היו עכשיו סמוקות מקנאה ושנאה. היא אפילו לא רצתה להעיף מבט נוסף באריאל מכיוון שזה רק יגרום לה להרגיש רע לגבי המראה שלה. שאנדי התבוננה באורחים והבחינה שכולם היו מהופנטים מיופיה של אריאל. ווינסון, שכל הזמן הזה נשא הבעה חסרת הבעה על פניו, החל להסתכל על אריאל אחרת. האם זה יראה יראה בעיניו? האם אציל מכובד כמו וינסון נייטשייר נפגע מיופיה של אריאל מור? יופיה של אריאל גם הדהים את סינדי. היא הייתה מודעת לכך שאחותה, מורין, היא יפהפייה מהממת, אך עדיין הופתעה לראות כמה הבת שלה מהממת למרות שגדלה באזור הכפרי. למעשה, אריאל נראתה אפילו יותר יפה מאמה! ארור! היא בטח תגנוב את ההצגה של שאנדי! סינדי מיד הסתכלה על הנריק. הנריק היה המום בדיוק כמו כולם. כמובן, הוא לא הגיב כמו שאר הגברים. הוא היה אביה של אריאל, אחרי הכל. אבל אי אפשר היה להכחיש שהיו ניצוצות בעיניו של הנריק. הזקן הזה בטח חשב שהוא מצא פנינה אבודה. בשום פנים ואופן. אני לא אתן לאריאל ליהנות מהפריבילגיות שיש לנו במשפחה הזו! הערכתי את הילדה הזו בחסר. אני חייב להיפטר ממנה. אני חייב להיפטר ממנה! אריאל הציצה במהירות בשאנדי והבינה ש"האחות האהובה" הזו שלה הייתה כל כך מזועזעת שפניה היו מכווצות. היא בטח תבוא אלי ותיתן לי אגרוף בפנים אם לא יהיו אורחים בסביבה. ככה קנאה עושה לבנות! אריאל העמידה פנים שהיא לא מבינה את ההבעה של שאנדי וניגשה אליה בחיוך. "יום הולדת שמח, שאנדי! למה את נראית כל כך לא מאושרת? מה קרה?" שאנדי נגעלת מקולה הכסוף של אריאל. מבחינתה, אריאל נשמעה בדיוק כמו החיכוך בין להב מסור ללוח גיר. שאנדי ניסתה כמיטב יכולתה להסתיר את רגשותיה ושמה חיוך על פניה. "אני בסדר." "אני שמחה לשמוע את זה, שאנדי." אריאל חייכה. "אה, תסתכלי על השמלה הזאת שהשאלת לי! היא יושבת עלי נהדר!" היא הדגישה בכוונה את המילים "יושבת עלי נהדר". זעם פעם בשאנדי כמו פעימת לב, והיא הייתה על סף איבוד העשתונות. היא עושה את זה בכוונה! "את..." שאנדי פתחה את פיה אבל התעלפה לפני שהספיקה לסיים את המשפט שלה. "אוי, לא! שאנדי!" אריאל לא ציפתה ששאנדי תתעלף. היא ניסתה לתפוס את זרועותיה, אבל היה מאוחר מדי. במפץ אדיר, שאנדי התמוטטה על הרצפה.