וינס לחץ על קולו ואמר, "את בטוחה שזו המשׁאלה שלך? אני אתן לך הזדמנות נוספת." אריאל קמטה את גבותיה והסתכלה עליו. "אתה רוצה להגשים לי עוד משׁאלה? אתה חושב שאתה השד הקסום?" כולם, כולל שאנדי וסינדי, הסתכלו על וינסון ואריאל בחוסר אמון. מה קורה פה? האם הקבצנית הזאת מכירה את וינסון? וינסון נעץ מבט בעיניה. בדיוק כשעמד לענות לשאלתה, הנריק קטע אותו. "נעים לראות אותך, מר נייטשייר! למה לא אמרת לי שאתה בא?" לכל האורחים נפלה הלסת כשׁהנריק בירך את וינסון. סינדי עצמה את עיניה מיד, כשהיא לא העזה לדמיין מה יקרה אחר כך. מה לעזאזל קורה פה? הנריק סוף סוף שם לב שמשהו לא בסדר והחל להסתכל סביב. מבט זועף פתאומי עיוות את פניו ברגע שראה את אריאל. הנריק פנה לשׁאנדי ואמר, "למה הזמנת קבצנית למסיבת יום ההולדת שלנו? תוציאי אותה מכאן!" שאנדי קפאה לרגע למרות שׁבלב ליבה היא הייתה מרוצה מהתגובה שלו. "אבא, היא..." "אבא!" אריאל קטעה. "אתה לא זוכר אותי? אני סאני!" סאני היה כינוי החיבה של אריאל. "סאן..." הנריק הרים את גבותיו והרחיב את עיניו בתדהמה. "את אריאל?" "כן, אבא. אני אריאל," היא ניגשה אליו. אריאל לא זכרה דבר ממה שקרה לפני עשור, אבל היא זכרה את הפנים המוכרות האלה. כשׁשמע זאת, הנריק התנדנד. פחד היה כתוב על פניו כשהוא חשש שהסוד שלו ייחשף. אריאל ידעה מה עובר לו בראש. בקול יציב, היא המשיכה, "לא נפגשנו שנים. התגעגעתי אליך כל כך!" הנריק לא מצא מילים. לא הייתה לו ברירה אלא לטפוח לה על הכתף. "ברוכה השבה, יקירתי, אבל... מה קרה לך ולמר נייטשייר? למה שניכם נראים כל כך מבולגנים?" כל האורחים החלו אז לשים לב לבגדיו של וינסון. הם כל כך נמשכו לגבר עצמו שׁהם לא שׁמו לב כמה רטובים הבגדים שלו. שאנדי הביטה באריאל ווינסון במבט נבוך. האם קורה משהו בין שני אלה? אבל היא איכשהו ביטלה את החשׁד שלה. וינסון מתאהב בבת הכפר הזאת? בשום פנים ואופן! אלא אם כן הוא עיוור! כשראתה כמה מביכה האווירה, סינדי התערבה ואמרה, "אני חושבת שמר נייטשייר הוא זה שהביא את אריאל הביתה." "באמת?" נראה שהנריק היה קצת פחות נגעל מאריאל אחרי שׁשמע זאת. מכיוון שהיא עדיין צעירה ולא זוכרת דבר מילדותה, אני מניח שהיא לא בדיוק יודעת מה קרה. תארו לעצמכם את היתרונות שאנחנו יכולים לקצור אם נוכל להשתמש בה כדי להתקרב לנייטשיירים. הנריק מיד הצמיד חיוך לפניו והסתכל על וינסון. "אז אתה חבר של אריאל? תודה שהחזרת אותה אלינו. אם לא אכפת לך, האם תרצה להישאר, להתנקות קצת ולסעוד איתנו?" סינדי הוסיפה, "אה, כן. יש לנו זוגות בגדים נוספים לאורחים שלנו." וינסון רצה בתחילה לדחות את הצעתם, אבל הוא לא יכול היה לסבול יותר את לבישת הבגדים הספוגים בים האלה. מכיוון שווינסון לא דחה את הצעתו, הנריק הושיט את ידו והראה לו את הכיוון לחדר האורחים. אחר כך לחש באוזנה של סינדי, "תנקי גם את אריאל." סינדי והנריק היו נשואים כמעט עשור, אז היא הבינה מה הוא רצה שהיא תעשה. היה ברור שהנריק רצה להשתמש באריאל כדי להיכנס לספר הטוב של הנייטשיירים. ארור, למה המזל בצד של אריאל ולא בצד של הבת שלי? מורין דיכאה את סינדי כשהיא עוד הייתה בחיים. לעולם לא אתן לבת שלה לדרוך על הבת שלי! סינדי הנהנה ושיתפה פעולה. אחר כך משכה את שאנדי הצידה ואמרה, "תביאי אותה לשירותים. היא אחותך הגדולה עכשיו, אז תהיי נחמדה אליה." שאנדי הצליחה לקרוא בין השורות. היא הסתובבה וחייכה. "היי, אריאל. בואי נלך לשירותים, בסדר?" אריאל לא האמינה שצמד האם והבת יקבלו אותה למשפחה. עם זאת, היא הסתירה את החשד שלה והגיבה בחיוך. "בסדר!" הם אחזו ידיים ונכנסו לאחוזה. בינתיים, אורחים אחרים המשיכו להחליף לחישות כשהם ניסו להבין מה וינסון עושה כאן. לא משנה מה הסיבה, היה ברור שמעכשיו הם יצטרכו להראות יותר כבוד לסאות'ולים. בחדר האורחים למעלה, שאנדי אמרה, "את יכולה להישאר כאן זמנית בזמן שאנחנו מסדרים את החדר שלך, ואת יכולה גם למצוא את כל מוצרי הטואלטיקה כאן. אני אביא לך שמלה." "בסדר גמור. תודה," ענתה אריאל. "אה, לפני שאני שוכחת," שאנדי הסתובבה ושאלה, "את יודעת איך להשתמש בדוד המים? תיקנו את הטמפרטורה, אז את לא צריכה להתאים אותה יותר," היא הזכירה בחביבות אבל איכשהו שכחה להסתיר את הבוז בעיניה. אריאל כביכול לא שמה לב לביטוי הפנים שלה. היא הגיבה בחיוך עדין. "תודה." היא באמת חושבת שאני לא יודעת איך להשתמש בדוד המים? "נהדר. אני אביא את השמלה שלך." סנדי חייכה ויצאה מהחדר. אחרי שסגרה את הדלת, החיוך על פניה נעלם כמעט מיד. היא הוציאה מטפחת וניקתה את ידיה ביסודיות לפני שזרקה אותה על הרצפה. היד שלה מסריחה, והגוף שלה מסריח. הכל בה מסריח! וינסון בטח הביא אותה לכאן בטעות. אני בטוחה שהוא לא יאהב אישה מלוכלכת כמו אריאל! בינתיים, אריאל לקחה את הזמן המתוק שלה ונהנתה מאמבטיה חמה ונעימה בשירותים. גם היא הרגישה גועל מאיך שנראתה והריחה אחרי שבילתה שבוע על האי. כשהמים החמים זרמו מראשה ועד בהונותיה, היא ניגבה את כל הלכלוך מפניה, וחשפה את עורה הבהיר. פניה העדינות עם תווי פנים עדינים גרמו לה להיראות כמו פיה קטנה ועדינה. כעשר דקות לאחר מכן, שאנדי דפקה על הדלת. "אריאל, את יכולה בבקשה לפתוח את הדלת? אני רוצה להעביר לך את השמלה. הנחתי גם זוג נעלי עקב ליד הדלת. את יכולה לנעול אותן אחר כך." "בסדר גמור." אריאל פתחה את הדלת מעט כדי לקבל את השמלה. שוב, היא לא ראתה את הגועל והלעג על פניה של שאנדי. השמלה ששאנדי נתנה לאריאל הייתה שמלת קוטור של גוצ'י. היא הייתה יקרה יותר מהשמלה שהיא לובשת עכשיו. אף על פי שנדרש ממנה מאמץ מסוים כדי להשיג את השמלה, היא לא יכלה ללבוש אותה מכיוון שהיה לה גזרה ספציפית. הלובשת שלה חייבת להיות רזה ובעלת מבנה גוף כמו של סופרמודל. במקביל, האדם צריך להיות בעל חזה שופע וגזרה מעוגלת כדי להיות מסוגל להיכנס לשמלה. בלי גזרת שעון חול, כל אישה רגילה תיראה שמנה בה. מכיוון לשׁאנדי יש כתפיים רחבות אבל אין עצמות בריח, השמלה תיראה לא מחמיאה עליה. זו הסיבה שהיא לא לבשה אותה למסיבה של הערב. ברגע שהאישה המכוערת הזאת תצא עם השמלה הזאת, אני בטוחה שכל האורחים יצחקו עליה!