מיד, אריאל התכוננה להגיב בזעם. עם זאת, תנועותיה נעצרו בפתאומיות כשראתה את פניו של האיש. "מר נייטשייר? א-אתה..." היא בהתה בו ומצמצה בחוסר אמון מוחלט. וינסון התערב לפני שאריאל הספיקה לסיים לדבר. "למה העמדת פנים שאת לא מזהה אותי?" אריאל הביטה בוינסון במבט מלא תמיהה. מצד שני, מבטו של וינסון דמה למבט של אריה פראי זועם. האם הוא כועס כי לא בירכתי אותו כשחלפתי על פניו קודם לכן? האם זה אומר שהוא זיהה אותי?