"וינסון? מה אתה עושה פה?" קרא הארווי בתדהמה. וינסון השתעל קלות. "במקרה הייתי בדרך. חשבתי שאני אאסוף אותך." "אני יכול לנסוע לשם לבד. למה שלא תיסע קדימה? אני שולח את גברת מור לקניון. אני אהיה שם תוך רגע." "את לא יכולה ללכת מרחק כזה קצר לבד?" וינסון נעץ מבט קר באריאל. זעף עמוק חצה את מצחה של אריאל למשמע מילותיו הבוטות. הוא בטח היה קדוש בגלגול הקודם שלו. איך לעזאזל יש לו חברים כשהוא כל כך עצבני? אריאל