רוזלין, נקודת מבט "בסדר, תני לי לחשוב," אמרתי, והרגשתי את ידו אוחזת בידי כשצעדנו יחד באולם ההומה, לעבר הכניסה הראשית, ויצאנו אל המכונית שחיכתה לנו. "את רעבה עכשיו?" שאל לפתע, פותח לי את הדלת, ואני קימטתי את גבותיי בתמיהה והסתכלתי עליו. "אה, אנחנו משחקים בעל ואישה מתוקים עכשיו?" שאלתי, והוא צחק קלות ועזר לי להיכנס למכונית בלי שהשמלה שלי תיתקע. "מכיוון שאין לי מה לעשות עד הטיסה בערב, אנחנו יכולים לב