נקודת מבט של רוזלין כשנכנסתי מתחת לשמיכות, הבטתי בו יושב בשקט על מיטתו, מכסה את פניו בידיו. לא ידעתי מה להרגיש לגבי זה. גירוד מטריד אותי לצאת מהדלת ומהאחוזה הזו מיד. אבל, המאמצים שהוא השקיע לפני שניות כדי להשאיר אותי כאן גרמו לי להבין שהוא לא יעזוב אותי בקלות. שאפתי עמוק וסגרתי את עיני, נותנת לדמעות הטריות לזלוג במורד לחיי. חלק ממני הרגיש שבור בצורה מטורפת אחרי שידעתי על הכל. מעולם לא חשבתי שהאיש