נקודת מבט של רוזלין
"אממ, בוא נישאר כאן עוד יום אחד ואז נחזור, בבקשה; אני אוהבת את המקום הזה," התחננתי אליו והסתכלתי בעיניו, שהשיבו לי מבט לא כל כך טוב.
"אוקיי, כמו שאת חושבת," אמרתי ופניתי להסתכל על צמד האוהבים החדש.
"בסדר," דומיניק אמר וכרך את ידו סביב צווארי ונישק את שיערי.
עיני מיד התרחבו בהלם.
"אתה עושה גילויי חיבה פומביים?" לא יכולתי לעצור את עצמי מלשאול, והוא קימט את גבותיו.
"מה זה?" הוא שא
















