נקודת מבט של רוזלין
ולא האמנתי. "הוא החבר הכי טוב שלי. איך לא הבנתי את שם המשפחה מרטינז מרטינז?"
צחקתי מהצירוף מקרים ושמתי לב שהפנים שלו התקשחו קצת. לא דיברנו אחרי זה והגענו למסיבה. הוא חנה את המכונית שלו ויצא לפני שבא לצד שלי והושיט לי את ידו.
תריסי מצלמות ונצנוצי אורות מהתקשורת גרמו לי להיות מודעת לשרשרת הפטמות שלבשתי, ואחזתי בידו בעדינות.
קליק העקבים שלי הדהד על המדרכה כשניגשנו לכניסה למסיבה. י
















