רוזלין – נקודת מבט "אאאחחח, פאקקק, אני גומרת," הוא נאנק, והרגשתי אותו גומר, ושאלתי מיד. "למה? מה קרה לה?" עיניו נפקחו לרווחה, והוא הביט בי, והבנתי ששאלתי שאלה מוגזמת. והוא מיד יצא ממני והטה את ראשו לאחור, מתנשף בכבדות וגמר בתוך הקונדום. ישבתי בשקט כדי להרגיע את פעימות הלב המהירות שלי, ואחרי כמה דקות של שתיקה כואבת ואנקה, הוא הביט בי בעיניים פגועות מעט ורָטָן. "מה זה? רוזלין," בקולו היה כאב וחשד קל