דומיניק, נקודת מבט: מבטי צנח אל אצבעותיי הרועדות. היא יצאה מהחדר, עירומה לגמרי, עטופה רק בשמיכה; דמעות זלגו על לחייה. ליבי החל לכאוב – כאב שמעולם לא הרגשתי בחיי. איך לעזאזל הגענו לפה? למה לעזאזל בכלל חתמתי איתה על החוזה? למה לעזאזל לא עצרתי אותנו? מיד החלקתי למכנסי אתלטיקה ורצתי אחריה לחדר השינה. עיניי נחו עליה יושבת על קצה המיטה, ונשמתי לרווחה. ידיה כיסו את פניה, היא בכתה ללא הכרה, וצעדתי לעברה ל