נקודת מבט של רוזלין מבטו התרכך, הוא הסתכל עליי, ולא יכולתי לעצור את עצמי מלנשק את מצחו. הוא שאף עמוקות עם מגע ידי, ולאט לאט זזתי מחיקו והסתכלתי עליו, בוהה בי בחולשה. ליקקתי את שפתיי לפני שאמרתי. "אממ, אני צריכה ללכת למטבח עכשיו," הוא הנהן וקם מהספה. "אני בא איתך," הוא אמר. עשיתי צעד אחורה וניסיתי לומר. "אממ, אני חושבת שאתה צריך לנוח. כלומר, אתה בכלל יודע לבשל?" שאלתי, והוא צחק קלות וכרך את זרועו ס