למרות השמחה שהיום יום שישי, פחדתי מעוד תצוגת כוח פומבית בין אלפות. יכולתי רק לקוות שההצעה שלי לליאם לאימונים וארוחת ערב עזרה לו להרגיש רגוע מספיק כדי שהוא לא יופיע שוב היום בבית הספר.
עד הצהריים הייתי גוש עצבים. לא רק שכולם, ואני מתכוונת כ-ו-ל-ם בבית הספר דיברו על מה שקרה אתמול (אפילו שני מורים שאלו אם יש לי העדפה לאחת מהאלפות. ברצינות??), אלא מה אם האיש המסתורי שלי ברח מבוהל? או גרוע מכך, מה אם ה
















