אלי מכסה את ראשי במכסה, כך שאני לא יכולה לראות לאן אנחנו הולכים. זה מספיק לי כדי לנשום וגם לראות קצת אור פה ושם, אבל שום דבר ספציפי. אנחנו הולכים כמעט כל הלילה לפני שאנחנו מגיעים לקבוצת מכוניות. "לאן אתה לוקח אותי?" זו לא הפעם הראשונה שאני שואלת, ואני נענית באותה שתיקה שקיבלתי בכל פעם אחרת. אלי לא אמר לי מילה מאז שעזבנו.
אנחנו מגיעים לרכב שטח גדול, הוא מוריד את המכסה, פותח בקבוק מים ומציע לי. מכיו
















