כל היום בבית הספר צפיתי בה. ניסיתי לגשת אליה מספר פעמים, אבל בכל פעם, או שאחת הבנות שהולכות לרקוד הערב עצרה אותי, או שכאשר הגעתי למקום שבו היא הייתה, היא נעלמה. מעולם לא התעצבנתי כל כך על כך שבנות נדבקות אליי. רציתי לדעת מי הבחורה המסתורית שלי, וזה ממש התחיל להרגיז אותי שלא הצלחתי להגיע אליה. כשהגעתי הביתה, הייתי במצב רוח רע מאוד והוצאתי את זה על הבחורים באימונים. כולם צלעו ורטנו כשהאימון הסתיים. לא היה לי אכפת, עדיין הייתי במצב רוח רע. לא היה לי שום עניין ללכת למועדון הערב, אבל צ'ייס התעקש שאנחנו הולכים. אני מניח שהוא מצא איזו ג'ינג'ית שהוא קיווה להביא הביתה הערב. ממש לא התעניינתי. לא הצלחתי להוציא מראשי ברונטית עם עיניים ירוקות. קאי היה שקט בראשי, אבל הוא היה עצבני באותה מידה שלא הצלחתי לדבר איתה. התלבשתי בג'ינס וחולצה שחורה צמודה, וצ'ייס ואני יצאנו. הגענו למועדון והסדרן הכניס אותנו לפני התור שכבר התחיל להיווצר. כשנכנסנו, המוזיקה דפקה. המקום כבר היה מלא. צ'ייס ואני הלכנו לבר. עוד לפני שהגענו לשם, היינו מוקפים בבנות. צ'ייס קנה סבב משקאות ועברנו למקום על הקיר שבו יכולתי לצפות ברחבת הריקודים ולהעמיד פנים שאני מתעניין במה שהבנות אומרות לי. צ'ייס פלירטט עם הבחורה שהוא תכנן לקחת הביתה הערב ועוד בחורה, אני חושב שקראו לה נטשה, התחככה בי כמו כלבה מיוחמת. לבחורה אחרת הייתה יד אחת שמלטפת לי את התחת בזמן שהשנייה ליטפה את הזרוע של נטשה. אני מניח שזו הייתה ההזמנה שלי למנאז'. זה לא יהיה הראשון שלי, אבל לא הייתי מעוניין הערב. עמדתי לדחוף אותן ממני ולחזור למעון הלהקה כשראיתי אותה. היא הייתה כאן. היא בילתה עם שלושה מהלוחמים שלי, כולל ג'ייסון. זה לא נראה שהם ביחד, אבל לא יכולתי להיות בטוח. צפיתי בעיניה סורקות את החדר, קולטות אותו, עד שהן נחתו עליי ועצרו. הצמרמורת החשמלית הזו הייתה שם שוב. היא הסיטה את מבטה ותפסה שוט לפני שדיברה עם ג'ייסון. קאי קם בראשי ורנן כשצפה באינטראקציה שלהם. 'תרגע קאי, הם מתנהגים כמו חברים, לא כמו אוהבים.' הוא המשיך לרנן באומרו, 'אני לא אוהב את זה.' ואז ג'ייסון הפנה את ראשו והסתכל עליי. אז הם דיברו עליי. חייכתי. אהבתי שהיא דיברה עליי, זה אומר, ברמה מסוימת, שאני בראש שלה. נטשה פירשה את החיוך שלי כאישור לכך שידה רצה על החזה שלי והיא המשיכה לנסות להחליק אותה מתחת לחולצה שלי. תפסתי אותה לפני שהיא הספיקה ובלי להסתכל עליה, דחפתי את ידה בחזרה לצידה. היא לא נראתה מוטרדת ופשוט נשענה עליי יותר. בעוד שבדרך כלל הייתי בעניין, הערב זה פשוט מרגיש נואש. צפיתי בבחורה המסתורית שלי יוצאת לרחבת הריקודים עם לייסי. היא מיד התחילה לנענע את הירכיים שלה לצלילי המוזיקה. לעזאזל, הבחורה הזו לוהטת. הרגשתי שהזין שלי מתקשה כשצפיתי בה וקאי התחיל להסתובב בראשי. הוא לא אהב שהיא מוקפת בחורים בזמן שהיא לובשת את הבגד הלוהט הזה ומניעה את הירכיים שלה כדי שכולם יראו. כשצפיתי, לייסי נשענה פנימה ואמרה לה משהו. היא ענתה ולייסי נראתה המומה לפני שהסתכלה עליי. מה לעזאזל? מה הייתה המבט הזה? לייסי נראתה...מאוכזבת. ממני. עכשיו אני ממש מתעצבן ואני עומד לצאת לרחבת הריקודים כשאני רואה אותה הולכת לכיוון הבר שבו ג'ייסון ודין עדיין עומדים. "סליחה גברות," אני אומר כשאני פורץ את דרכי בין המון הנשים. צ'ייס רואה אותי ודוחף את עצמו לצידי. "הכל בסדר?" אני מסתכל על חבר שלי, "אני לא יודע, אבל אני מתכוון לגלות." צ'ייס מחייך אליי, "צריך עוזר?" אני מתחיל להתרחק, "אני בסדר," אני זורק מעבר לכתף שלי כשאני נע לכיוונה. אני נעצר כל כמה צעדים על ידי בנות שרוצות את תשומת ליבי. אני מחייך ובעדינות דוחף אותן מהדרך שלי, אבל זה לוקח לי יותר מדי זמן והשיר האיטי מסתיים לפני שאני יכול להגיע לבר שבו היא שותה עוד שוט. היא מתחילה ללכת בחזרה לרחבת הריקודים כשהתקליטן מכריז, "זה מוקדש לבדאס הקטן של קניון רידג'." חברי הלהקה שלי משתגעים, במיוחד הלוחמים שלי. אני רואה את הבחורה שלי עוצרת, מנענעת את ראשה ומסתכלת על התקליטן כשמתחיל להתנגן השיר Who Runs the World של ביונסה. היא מחייכת ושולחת נשיקה לתקליטן לפני שהיא מרימה את ידיה מעל ראשה ומצטרפת לחבורה של בנות אחרות במרכז רחבת הריקודים. ברור שהיא מכירה את השיר, יחד עם כל בחורה אחרת על רחבת הריקודים. הן שרות את השיר אחת לשנייה, מעצבנות את הבחורים שצופים בהן, ועוקבות אחר חלק מהתנועות מהקליפ. אני נשען לאחור על הבר ומזמין עוד בירה. בזמן שאני צופה, אלפא ליאם בא לעמוד לידי ומזמין בירה משלו. "היא משהו, לא?" מה לעזאזל?! אפילו ליאם מכיר אותה? "כן, היא כן," אני עונה כי אני לא רוצה שאף אחד ידע שאין לי מושג מי היא בזמן שכולם נראים כאילו הם יודעים בדיוק מי היא. כשהקצב עולה והסטקטו מתחיל, היא מתחילה לנענע את התחת שלה הלוך ושוב כל כך מהר שזה גורם לזין שלי לעמוד מיד דום. הייתי רוצה שהיא תרכב על הזין שלי ככה. לעזאזל, אני צריך להחזיר את עצמי לשליטה. ליאם מקבל את הבירה שלו ולוגם, עדיין צופה בבחורה שלי. הבחורה שלי? מתי בכלל התחלתי לחשוב עליה ככה? אבל קאי מגרגר בהסכמה בראשי. הבנות השתלטו על רחבת הריקודים, מדובבות לשפתיים לבחורים שמקיפים אותן. כשהשיר מסתיים, הבנות מייללות את הדומיננטיות שלהן כשהבחורים משתלבים בחזרה. בזמן שאני צופה, הבחורה המסתורית שלי רואה אותי. רגע, לא. היא רואה את ליאם, וקורצת לו. מה. ה. לעזאזל? "אתה בר מזל שיש לך מישהי כמוה בלהקה שלך." ליאם אומר לי בלי להוריד ממנה את העיניים. "אבל, אם להיות כנה, יש לי כל כוונה לגנוב אותה ברגע שאוכל." הוא מסתכל עליי כשהוא אומר את החלק האחרון. הוא רציני לגמרי. קאי נוהם בראשי, אומר לי שאני צריך לתבוע עליה בעלות. 'קאי, תירגע. היא לא שלנו, והוא לא שכנע אותה לעזוב. אנחנו אפילו לא יודעים אם היא בת הזוג שלנו.' אני הודף אותו עמוק יותר לתוך ראשי כדי שאוכל להתרכז בשיחה שלי עם ליאם. ליאם הוא אלפא אינטליגנטי. אם הוא רוצה אותה יש סיבה מעבר לכך שהיא יפה. אולי אני יכול לקבל ממנו מידע נוסף כדי להבין מי היא. "בהצלחה עם זה. עוד לא איבדתי לוחם ללהקה אחרת," אני אומר, בתקווה שאקבל ממנו משהו נוסף. הוא עוצר עם בקבוק הבירה שלו בדרכו אל הפה שלו ומפנה אליי את מלוא תשומת ליבו. "אין לך מושג מי היא, נכון?" שיט! תזייף עד שתצליח. "כמובן שיש לי. היא לוחמת בלהקה שלי." אני אומר, מושך בכתפי כאילו זה מובן מאליו. חיוך שמבטיח לי שום דבר טוב לא לי מתפשט על פניו. "נכון. טוב, אולי יש לי תקווה בכל זאת." הוא מניח את בקבוק הבירה שלו על הדלפק וחוזר לרחבת הריקודים כשמתחיל שיר איטי. "וזה האות שלי. נתראה." אני צופה בו נע לרחבת הריקודים. הברונטית שלי נועלת מבט איתו, והחיוך שהיא נותנת לי עוצר את נשימתי. אני רוצה שהיא תחייך אליי ככה. אני רוצה שהיא תסתכל עליי כמו שהיא מסתכלת על ליאם, כאילו הוא הגבר היחיד בחדר. אני צופה בה מחליקה את זרועותיה סביב צווארו והוא מניח את ידיו על מותניה, מחליק אותן על התחת שלה, מושך אותה קרוב יותר אליו כשהוא מצמיד את אפו לצווארה. קאי מסתובב ונוהם בראשי, גורם לי לכאב ראש. צ'ייס ניגש עם זרועו סביב הבחורה שלו להיום, ועוקב אחר קו הראייה שלי. "זאת היא? עם אלפא ליאם?" הוא שואל. "כן, כנראה, היא וליאם קרובים." אני נוהם בתגובה. צ'ייס נותן לי מבט חוקר ואני רק מנענע את ראשי. אין לי מצב רוח לדבר על זה, במיוחד מכיוון שאין לי מושג מה קורה איתי ועם קאי. הם רוקדים במשך כמה שירים אבל ממשיכים לרקוד לאט גם כשהמוזיקה חוזרת לקצב מהיר יותר. אני יכול לראות אותם מדברים ומפלרטטים אחד עם השני, ידיה בשיערו, אפו מחליק מעלה ומטה על צווארה וזה כל מה שאני יכול לעשות כדי לא לנהום כל כך חזק שאני מרעיד את יסודות המועדון הזה. בסופו של דבר, הוא לוקח את ידה ומוביל אותה מרחבת הריקודים. אני צופה בו מתחיל להוביל אותה החוצה מהמועדון. היא עוזבת איתו. אני מתחיל לעקוב אחריהם, בלי שום מושג מה אני מתכנן לעשות, כשכמה מהלוחמים שלי ניגשים אליי. טרוור, אחד הלוחמים הטובים ביותר שלי, נכנס למרחב האישי שלי. ממש לא במצב רוח לחרא הזה עכשיו. קאי מתקדם ואני יודע שהעיניים שלי החשיכו לספירים. "מה לעזאזל אלפא?" טרוור אומר, והשאר מהנהנים בראשם. צ'ייס דוחף את הבחורה שלו הצידה ומתקדם לצידי, מוכן לקראת קרב אם זה מה שזה. "מה לעזאזל טרוור. אתה רוצה להסביר את עצמך לפני שאני מזכיר לך את מקומך?" צ'ייס אומר לו. דין, אחד הבחורים שראיתי עם הבחורה שלי קודם לכן מתקדם. "אתה באמת לא יודע מי זו קארה נלסון?" הוא שואל. אני מסתכל עליו כאילו הוא השתגע. "כמובן שאני יודע מי זו קארה נלסון. כולם יודעים מי זו קארה נלסון." אני אומר עושה צעד קדימה ונכנס למרחב האישי שלו. לוחם אחר מדבר, "אז למה היא אמרה ללייסי שאין לך מושג מי היא?" וכולם מסתכלים עליי במבט מצפה. "אין לי מושג." "אז לא שאלת אותה מה השם שלה ומאיזה להקה היא בזמן שאתה מתחיל איתה?" טרוור דוחף. אני בוהה בהם. לא. לא, לא, לא. זה לא יכול לקרות. "מעולם לא פגשתי את קארה נלסון, איך היא נראית?" אני שואל עם תחושה רעה מאוד בבטן. טרוור מסתכל עליי, "היא זאת שזה עתה עזבה עם אלפא ליאם." אני מרגיש שהעולם שלי נוטה על צירו. בבקשה תגידו לי שזה לא קורה. הבחורה המסתורית שלי, זאת שלא נכנעה לי, זאת שפגעתי בה לחלוטין בכך שלא ידעתי מי היא. היא הבת של הלוחם השבור. השומרת שלי.