"האם אני מסריח?" "לא, כמובן שלא. אבל..." אני לא רוצה להישמע טיפשה, ואני מתחילה לנשוך את שפתי וחושבת שאני פשוט צריכה לסתום את הפה. הוא לוקח את האגודל שלו ומוציא את שפתי מהשיניים. "אבל?" אני פשוט פולטת את זה. "אמא שלך הכינה בראוניז היום?" הוא מסתכל עליי, מבולבל. כן, אני יודע. שאלה אקראית ברצינות. "לא שאני יודע, למה?" אני לוקחת עוד נשיפה. "זה פשוט שאתה מריח כמו הבראוניז שלה. כמו בראוניז טריים מהתנור.