למחרת בבוקר באימון, אלפא אנדרס העמיד אותי מול שלושה מהלוחמים שלו. לא הייתי מודאגת, אבא אימן אותי להתמודד עם תוקפים מרובים רוב חיי. שניים מהם יהיו קלים להכנעה. טרבור, לעומת זאת, ידרוש קצת עבודה. אחרי אני והזאבים המדורגים, הוא הלוחם הכי טוב שלהם. הוא חכם בלחימה שלו, לא רק מסתמך על הכוח שלו, וזו הטעות שרוב הלוחמים עושים איתי. טרבור צופה ביריב שלו ולומד את החולשות שלו. הוא עדיין מנסה למצוא את שלי, אבל זה לא האט אותו כהוא זה. אני מחכה עד שהם בעמדה, וממקמת אותי באמצע משולש ביניהם. אני פונה לטרבור, האיום הגדול ביותר שלי, תוך שאני שומרת את השניים האחרים בראייה ההיקפית שלי. טרבור בא ראשון ומתנדנד כדי לחבוט לי בבטן. אני מתכופפת במהירות מתחת לזרועו הימנית, מחליקה למטה על הברכיים שלי ומחליקה לעבר ריצ'רד, או הדיק, כפי שאני קוראת לו. אני מניפה את זרועי חזק ככל האפשר בין רגליו ומועכת את תכשיטי המשפחה שלו, מפילה אותו ומנטרלת אותו. אני שומעת ומרגישה את האוויר שורק ליד ראשי ואני שוכבת שטוחה על גבי, כפופה בברכיים כך שרגלי עדיין נטועות על הקרקע. אני רואה את רגלו של קנט עפה מעל המקום שבו ראשי היה לפני רגע. ככל שגופו מסתובב עם המומנטום, אני מניפה את רגלי למעלה, תופסת את הרגל שהוא שתל. אני מסובבת את גופי, מושכת את קנט למטה ומוציאה את הברך שלו מהמקום בתהליך. הוא מיילל מכאב, מתגלגל על הקרקע. אני מניפה את עצמי חזרה למעלה, מוכנה לטרבור. הוא צופה בי, מחשב. אני נותנת לו חיוך זדוני, ומנופפת לו קדימה עם האצבעות שלי. הוא מעמיד פנים שהוא עומד להכות אותי ואז מחליק, מנסה לנטרל את הרגליים שלי. אני קופצת מעליו, מסתובבת חזרה כדי לתת לו בעיטה סיבובית לראש, אבל הוא מתכופף, משתמש בתנועה שזה עתה עשיתי עם קנט. ממזר חכם. אנחנו הולכים הלוך ושוב, שניהם חוטפים דקירות אבל לא מצליחים להפיל את השני עד שלבסוף הצלחתי להנחית אגרוף לגרונו. ברגע ההלם שלו, הצלחתי לתפוס את זרועו ולסובב אותה, רק עד לנקודה לפני נקע, להוריד אותו על ברכיו ולאלץ אותו להיכנע או שאני אנקע לו את הכתף. שאר הכיתה צופים, מוחאים כפיים לניצחון שלי. אני נותנת לטרבור את ידי ומושכת אותו למעלה. "עבודה טובה קטנה קשוחה, אבל אני באה בשבילך." הוא מחייך לפני שעוזר להעביר את השניים האחרים למרפאה. אני מחייכת בחזרה, "אני מצפה לאתגר אמיתי יום אחד טרבור." הוא נובח בצחוק לפני שעוזר לסחוב את קנט. אני מסתכלת על אלפא אנדרס והוא נותן לי הנהון של אישור. יום הלימודים עובר בטשטוש. תפסתי את ריק מסתכל עליי כמה פעמים במהלך היום, אבל הצלחתי להימנע מלהיתקל בו. כמובן, הפמליה הנוכחת תמיד שלו עזרה גם בזה. בדרך הביתה, ג'ייסון מתחיל לשוחח על הלילה שלנו במועדון. לילות שישי הם הלילה שלנו. בסוף השבוע אנחנו הולכים למועדון מקומי, ירח אפל. הוא נמצא בין אדמות הלהקה של קניון רידג' ושדו פולס, לכן, הוא מיועד רק לאנשי זאב. אני הולכת מאז שהפכתי לבת 17 לפני כמעט שנה. זו דרך מצוינת לפרוק את הלחץ של השבוע. זה גם הפך למקום שבו אני נפגשת עם אלפא ליאם. לא נתנו שם למה שאנחנו. אנחנו בהחלט חברים, אבל יותר מזה. הוא יודע שאני מחכה לבן הזוג שלי, אז אנחנו לא בדיוק ידידים עם הטבות, אבל הוא מכבד את הבחירה שלי ולא לוחץ עליי לקשר מיני. הוא מבוגר ממני בכמה שנים טובות, הוא בן 24 ואני רק בת 17. אבל, שלא כמו אלפא עתידי מסוים של הלהקה שלי, ליאם יודע מי ומה אני. הוא מעריך אותי על מי שאני ולא השאיר ספק שהוא יהיה יותר ממוכן לקחת אותי כבת הזוג הנבחרת שלו. הוא גם מודע לכך שבגילי, לא הצלחתי למצוא את בן הזוג המיועד שלי, אז הוא סבלני ואני חושבת שהוא מקווה בסתר שאנחנו בני זוג מיועדים. באמת, גם אני. אני אוהבת את ליאם מאוד. הוא כל מה שאלפא צריך להיות. מלבד היותו אחד הגברים הסקסיים ביותר שפגשתי אי פעם, הוא אינטליגנטי, אכפתי, והוא אלפא חזק שמטפל היטב בלהקה שלו. זה לא מזיק שיש לו את המבט המהביל הסקסי ביותר שראיתי אי פעם, ואני אשקר אם לא אגיד שהאיברים הנשיים שלי מתחממים ומוטרדים כשהוא מפנה אליי את המבט הזה. אחרי אימון עם אבא, אני חוטפת במהירות משהו לאכול ואז עולה למעלה להתקלח ולהתכונן. חברה שלי מאימוני הלוחמים, לייסי, מתקשרת לוודא שאני הולכת הערב ולראות אם היא יכולה לתפוס טרמפ. אני אומרת לה שתורו של ג'ייסון לנהוג והיא מסכימה לשלוח לו הודעה. אני מתלבשת בחלק עליון ורוד מצולב שעוטף את כלוב הצלעות שלי ונקשר מאחור. אני משלבת את זה עם ג'ינס שחור בגזרה נמוכה וצעיף ורוד תואם שאני משתמשת בו כחגורה. אני מסיימת את התלבושת עם עקבי סטילטו מזמש ורוד ושחור חתוכים. אני משאירה את השיער שלי פזור ומבליטה את התלתלים הטבעיים שלי. אני מקלה על האיפור מכיוון שאני מתכננת להזיע, אבל אני שמה צללית מעושנת כדי לגרום לעיניים הירוקות שלי לבלוט. אני יורדת למטה כשאני מקבלת הודעה מג'ייסון שהוא בחוץ. אני אומרת לילה טוב לאבא שלי ויוצאת החוצה. ג'ייסון כבר אסף את לייסי ועוד לוחם מהאימונים, דין. אני מטפסת מאחור עם לייסי. "היי חבר'ה," אני מאשרת את כולם בבת אחת. "היי קטנה קשוחה. הכנעת עוד אלפות ב-24 השעות האחרונות?" שואל דין עם חיוך מטופש על פניו. "לא ב-24 השעות האחרונות, אבל הלילה עוד צעיר דין," אני עונה. "אז," לייסי מסתכלת עליי, "מצפה לראות אלפא סופר לוהט הערב?" אני מושכת בכתפי. בעוד שכן, אני מצפה לראות אותו, הוא אלפא ויש לו דברים שחשובים יותר מללכת למועדון בערב שישי ולרקוד איתי. למרות ש, לאחרונה, הוא גם התחיל להסיע אותי הביתה, אבל שוב, הוא איש עסוק, אז אני לא סומכת על זה שהוא יהיה שם, למרות שאני מקווה שאראה אותו. "אני אף פעם לא יודעת בוודאות," אני אומרת לה, "אבל, אם הייתי צריכה לשים על זה כסף, הייתי אומרת שכן, אני מצפה לראות אותו." אני מחייכת אליה. "ילדה, הבחור הזה בסדר. את צריכה לגעת בזה ולספר לי הכל על זה." אני רק צוחקת. אני רואה את ג'ייסון מסתכל עליי במראה האחורית. אני לא ממש קרובה לאף אחד חוץ מג'ייסון, אז רוב האנשים לא יודעים שאני שומרת את עצמי לבן הזוג שלי. אנחנו מגיעים למועדון ורואים תור ארוך של אנשים שמחכים. ג'ייסון ואני קבועים אז אנחנו הולכים לחלק הקדמי של התור והסדרן מכניס אותנו, הרבה לתלונות והתלונות של האחרים שמחכים. "נראית טוב קטנה קשוחה," אומר הסדרן כשאני עוברת על פניו. אני עוצרת ופונה אליו. "ברצינות? גם אתה?" הוא רק מושך בכתפיו ונותן לי חיוך. אני נאנחת ונכנסת למועדון. במועדוני אנשי זאב, אין גיל שתייה. אנחנו שונים מבני אדם. חילוף החומרים שלנו מהיר בהרבה, אז אנחנו שורפים אלכוהול במהירות ולוקח לנו הרבה זמן להשתכר. אנחנו הולכים ישר לבר ומזמינים סבב של שוטים. אני לא שותה בירה ואני כאן כדי לרקוד אז שוט יניע אותי. אנחנו מקבלים את השוטים שלנו ואני משלמת על הסיבוב הראשון. ג'ייסון מזמין סיבוב נוסף בזמן שאני מסתכלת מסביב. צפוף כאן הערב ואני רואה חבורה של זאבים משתי הלהקות המקומיות וכמה שאני לא מזהה. אני רואה כמה בנות מבית הספר ואני עומדת להסתובב לשוט השני שלי כשאני מצטלבת מבטים עם אלפא ריק. "בן זונה," אני נשבעת כשאני מסתובבת, לוקחת את השוט שלי ומצמידה את הכוס שלי לכוס של ג'ייסון, לייסי ודין לפני שאני מורידה את המשקה. החום הבוער מחליק במורד גרוני לבטני. ג'ייסון מסתכל עליי, "מה? מי כאן שאת לא רוצה לראות?" הוא מסתכל מעבר לכתפי ומנסה להבין מי אני לא שמחה לראות כאן הערב. "אתה בשעה שבע." הוא מסובב את ראשו שמאלה ומסתכל לכיוון שנתתי ומשרוק נמוך ומסתכל בחזרה אליי. "את חושבת שהוא יבוא לפה?" אני מושכת בכתפי ולוקחת את השוט שלייסי בדיוק השיגה לנו, "לא אכפת לי, אני עומדת לצאת לרחבת הריקודים." אני נשענת כדי לצעוק מעל המוזיקה כדי שלייסי ודין יוכלו לשמוע. "אני הולכת לרקוד, מישהו בא?" ג'ייסון אומר שהוא יצטרף אלינו בעוד דקה ולייסי תופסת את ידי ומושכת אותנו למרכז רחבת הריקודים. אני יכולה להרגיש עיניים כחולות כקרח עליי כשאני מתחילה לרקוד. אני עוצמת את עיני ונותנת למוזיקה לשטוף אותי, כשהגוף שלי מתחיל לזוז לקצב. רוב האנשים סביבי הם לוחמים מהלהקה שלי, אז אני יודעת שהם לא ינסו להתחיל איתי. אני יכולה לאבד את עצמי ולא לדאוג לגבי שום דבר. בנוסף, כל מי שמבלה זמן במועדון הזה בערבי שישי יודע שבסופו של דבר, ליאם יהיה כאן ויחפש אותי. לייסי נשענת לדבר מעל המוזיקה, "אלפא ריק לא הוריד ממך את העיניים מאז שיצאנו לכאן, מה קורה עם זה?" היא שואלת. אני מושכת בכתפי, כי אני באמת לא יודעת. אני נשענת אליה כדי לענות, "הוא קצת התחיל איתי אתמול בבית הספר." היא נשענת לאחור ומסתכלת עליי, עיניה פקוחות לרווחה אבל אני מסמנת לה להישען בחזרה פנימה. "אין לו מושג מי אני." היא מפסיקה לרקוד ומסתכלת עליי. "אין. מצב. בעולם." אני מושכת בכתפי ונשענת שוב, "הוא שאל אותי מה השם שלי ולאיזו להקה אני שייכת." הפה שלה נופל כמעט עד הרצפה. "איך זה אפשרי?" הראש שלה עושה סיבוב הלוך ושוב בינו לביני. "כולם יודעים מי את." אני מושכת בכתפי שוב. "אני מניחה שאני פשוט לא חשובה מספיק בשביל האלפא העתידי לדעת." היא מסתכלת חזרה על ריק פעם נוספת ואז עליי, "ובכן, עכשיו אני בקבוצה של ליאם עד הסוף." אני מחייכת אליה בחזרה. "זה עושה שנינו." במשך כמה שירים הבאים אנחנו פשוט זזים ורוקדים, בלי יותר דיבורים. מדי פעם, אנחנו רוקדים עם לוחמים אחרים, לפעמים נפרדים בזוגות לפעמים רוקדים כקבוצה גדולה. כשהשיר האיטי הראשון של הלילה מתחיל, אני מסמנת ללייסי שאני הולכת לעוד שוט. היא מהנהנת ועוקבת אחריי לבר.