תוך סיכון להצטייר כסטוקר, אין לי שום כוונה לעזוב כשאני צופה בליאם וקארה נכנסים פנימה. אני זז אחורה כדי שאוכל להסתתר ביתר קלות. אני צריך לדעת עד כמה ליאם מוכן להרחיק לכת, ועד כמה קארה תיתן לו להרחיק לכת.
אני מקשיב כשהם דנים בבשר הדוב והאגרופים שלי נקמצים כשהמר נלסון אומר לליאם לקרוא לו קלינט. נראה שלליאם יש גם מערכת יחסים טובה יותר עם אביה של קארה מאשר לי.
כשהם יוצאים החוצה לצלות את הסטייקים, ליאם
















